רוצים אמל"ק? כנסו לסרטון ותוכלו לצפות בסיכום ובמטרות לשנה החדשה

מה היה לנו בשנת 2020

כיוון שהשנה קרו באמת כל כך הרבה דברים, על חלקם כבר כתבתי ועל חלקם בטח עוד אכתוב בהמשך, סיכמתי את השנה הזו ב-11 נקודות קצרות:

1. רילוקיישן – השנה הזו לגמרי תיזכר כשנת הרילוקיישן שלנו. בקיץ 2019 קיבלנו את ההחלטה לאשר את ההצעה שדבירי קיבל מהעבודה, והיינו אמורים לעבור בפסח אבל הקורונה דחתה את המעבר לאוגוסט, ואז די במהירות היינו צריכים לסיים לארגן הכל, למצוא בית חדש בשלט רחוק (תודה לאייל) ולעבור. המעבר שינה הרבה דברים בחיים שלנו, לקח לנו כמה חודשים (למעשה עד עכשיו) להסתגל לשינוי, והמרחק מהמשפחה בלי יכולת לנסוע או לקבל מבקרים בגלל הקורונה גם מעיק. אבל אנחנו אומרים תודה על הקיים ולעצמנו שלקחנו את השינוי הזה בשתי ידיים כמשפחה וכולנו דואגים שיהיה לנו פה הכי כיף שאפשר. אתם מוזמנים להמשיך לעקוב במדור 'משפחה ברילוקשיין'.
2. מאסטרמיינד – השנה המשכנו יחד את קבוצת מפגשי המאסטרמיינד שלנו אחת לחודש, מפגש חברי ומקדם של נשים מעיסוקים מגוונים, לפחות עד שהקורונה הגיעה ואז יצאנו להפסקה שהסתיימה ממש החודש.
3. פודקאסט גם וגם – בינואר 2019 השקתי את הפודקאסט שלי והחודש אני מתחילה כבר הקלטות לעונה 3! שתפורסם בקרוב. הפודקאסט הגיע עד היום ללמעלה מ-3300 הורדות, וכולל 31 פרקים.
4. כושר ומדיטציה – אחד הדברים שאישית אני ממש גאה בו זו ההתמדה שלי, עם כל הקושי של ילדים בבית חלק גדול מהשנה, בכושר כמה פעמים בשבוע ובמדיטציה. זה עוזר לי לשמור על פוקוס, אנרגיות גבוהות ולהרגיש בריאה וחזקה יותר, גם נפשית.
5. וורדפרס – מאז המעבר לוורדפרס באמצע 2019, אני ממש רואה שינוי בבלוג. גם בדרכי העבודה שלי שהשתפרו ונהיו קלות ומדויקות יותר, וגם בכמות הגולשים שמגיעה, בעקבות כך שהתוכן נסרק יותר לגוגל. כמובן שזה כלל גם הרבה עבודת SEO בזמן המעבר ואחריו מצדי, אבל גם הרבה תודות לפלפטורמה.
6. מוצרים – השנה יצרתי המון מוצרים חדשים לחנות, הוספתי עוד מוצרים של ספקים נוספים וגם החזרתי אותם בחזרה לבעליהם (המעט שנותר במלאי) לקראת המעבר שלנו. זו הייתה שנה שבה הבנתי מה סגנון המוצרים שאני רוצה ליצור, דייקתי את הקטגוריות והגדלתי את המגוון בכל קטגוריה.
7. וולוג (vlog) – אם ב-2019 כתבתי שהתחלתי והפסקתי להקליט וולוג כי הרגשתי שהאפיק הזה לא מתאים לי, השנה לאחר המעבר לאנגליה הוא לגמרי מתאים לי ואני מאוד נהנית ליצור, לערוך ולתעד את הדרך החדשה שלי.
8. אטסי (Etsy) – השנה העליתי עוד הרבה מוצרים לאטסי (כרגע כבר מתקרבת ל-100 מוצרים) אבל המכירות עדיין בתחילת הדרך. נרשמתי לקורס עם ליווי שנתי ואני לגמרי נותנת על זה גז.
9. פוסטים חדשים – השנה העליתי 42 פוסטים חדשים לבלוג (לעומת 25 בשנה שעברה), מרגישה שממש מצאתי את הקצב שלי, את הקטגוריות שמעניינות את הקהל של הבלוג ויש לי עוד עשרות רעיונות לפוסטים בדרך.
10. מכירות – יש לי טבלת אקסל (מפתיע אה? :)) שמרכזת את כל המכירות שלי בחנויות לפי חודש וגם בהשוואה בין השנים השונות שהחנויות קיימות. השנה הוספתי שורה נוספת של יעדים לטבלה הזו וב-7 מתוך 12 החודשים השנה עברתי את היעד שהצבתי.
11. קהילת הבלוג בפייסבוק הגיעה ל-3,464 חברים!
12. לא מספרים – אנשים – כל הסטטיסטיקות שיש באפליקציות השונות ובגוגל אנליטיקס, גורמות לפעמים לתחושת מרחק בין המספרים לאנשים שהם מייצגים, לכן אני רוצה להגיד תודה אישית לכל אחת ואחד מ- 71,060 האנשים שגלשו במהלך 2020 לאתר, וביקרו ב- 126,157 דפים. רובכם הגעתם מחיפוש בגוגל וגם אחוז די גדול הגיעו השנה מהרשתות החברתיות שהתחלתי לתחזק יותר באדיקות.

5 הפוסטים הכי פופולריים בשנת 2020

1. רשימת 45 פעילויות לילדים בחופש הגדול או מה עושים היום עם הילדים
2. לוח תכנון ארוחות שבועי + רשימת רעיונות לתפריט
3. מתכוני אוכל אצבעות (פינגר פוד) – אוכל לתינוקות בגיל 9 חודשים ומעלה
4. אוכל לתינוקות בגיל 7 חודשים
5. מסעדה לשישי בערב עם ילדים – רשימת 40 המסעדות המומלצות ל-2020

המוצרים שנמכרו הכי הרבה בשנת 2020

1. ספר דיגיטלי – המדריך המלא לארגון חדר המשחקים
2. קורס עיצוב חדר הילדים
3. ספר מתכונים ארוחות ערב בריאות ומהירות
4. ספר דיגיטלי – עושים סדר במטבח
5. מגנט תכנון שבועי לארוחות בריאות – אזל מהמלאי

מה היעדים שלי לשנת 2021?

1. אתגרים ופעילויות – בשנים הקודמות העליתי מדי שנה 2-3 אתגרים או פעילויות חינמיות שונות לקבוצת הפייסבוק. השקעתי בכל אחת מהן המון ובתמורה – ההיענות וההשתתפות הייתה נהדרת. השנה יש לי כבר מספיק אתגרים מוכנים בקנה, כך שהתכנון שלי הוא להעלות אחת לחודשיים פעילות/אתגר קצרים, בקבוצת הפייסבוק ובאינסטגרם, שיעזרו להורים בקהילה עם סדר, פעילויות לילדים ועוד הרבה מעבר.
2. מוצרים – השנה אני הולכת ליצור עוד מוצרים חדשים (דיגיטליים ופיזיים) סביב הנושאים של תכנון לילדים ולהורים, יומני טיול, תיעוד ומשחק לילדים וקורסים דיגיטליים חדשים! (אחד כבר בדרך) לכניסה לחנות הישראלית שלי.
3. אטסי (Etsy) – השנה אגיע ל-200 המכירות הראשונות שלי בפלטפורמה לכניסה לחנות אטסי שלי.
4. מכירות – בטבלת אקסל שהזכרתי קודם יצרתי כבר אזור חדש ל-2021 והצבתי יעדים שמבחינתי נראים כרגע ריאליים, יחסית למצב השוק ומצב החנויות שלי, מקווה לשבור שיאים ברוב החודשים גם השנה :).
5. פרסום בבלוג – מעבר למכירות בחנויות, אני רוצה להרוויח משמעותית יותר כסף מפרסום בבלוג, לכן בתקופה האחרונה עבדתי על מודל פרסום חדש בבלוג, שמתאים לעסקים שקהל הבלוג נכון להם, ורוצים ליצור פרסום ירוק-עד איכותי, כל הפרטים כאן.
6. וולוג (vlog) – המטרה שלי השנה היא להתמיד בפורמט התוכן הזה, השנה אתמיד ואגיע ל-200 המנויים הראשונים בערוץ ול-60 פרקים בערוץ.
7. פודקאסט – השנה אקליט עוד 10 פרקים חדשים בעונה 3 ואתחיל לעבוד על עונה 4.
8. קהל הבלוג יגדל – השנה אחצה את קו ה-120,000 גולשים, בעזרת תוכן חדש, רענון ועדכון SEO לתוכן קיים ומתכונים שהולכים לחזור ובגדול לבלוג.
9. אמאזון – ממש לאחרונה קיבלתי אישור על פתיחת חנות האמאזון שלי והתחלתי ללמוד קורס על ניהול ושיווק בפלטפורמה, המטרה שלי השנה היא להעלות לשם מוצרים ולהתחיל לראות לפחות 50 מכירות ראשונות.
10. נוכחות והנאה – להיות יותר עם המשפחה, לטייל, להיות נוכחת במעבר שלנו ולקחת את הזמן להתאקלם בסביבה החדשה, בלי להיות לחוצה מהעבודה. להכיר יחד עם הילדים ודבירי מאכלים חדשים, לתעד אותם לבלוג וגם לגמרי ליהנות מכל רגע יחד.

לסיכום

אשמח מאוד לשמוע מכם – מה הדברים שאתם הולכים לעשות השנה?

וגם – האם יש לכם הצעות שיפור עבורי? איזה תוכן אתם הכי אוהבים בבלוג ואיזה מוצרים אתם הכי אוהבים ואילו עוד מוצרים הייתם רוצים שאצור?

אני שמחה לארח את שף מעין צח כהן, שמלמדת ילדים והורים איך להתיידד עם המטבח, להתנסות וליהנות בו. הבמה שלך שף מעין

כששואלים אותי אילו יכולות ותכונות הייתי רוצה שיהיו לילדים שלי וילוו אותם לאורך כל חייהם, התשובה היא (מעבר לבריאות ואושר) שיהיו עצמאים, בעלי ביטחון עצמי, שישחררו פרפקציוניזם ושיאמינו בעצמם. מניסיוני כאמא שהיא גם שפית במקצועה, אני יכולה לומר באופן וודאי שאחד המקומות האופטימליים לפתח ולחזק עצמאות וביטחון הוא המטבח, כי ילדים אוהבים לשחק, והמטבח הוא בעצם מגרש משחקים אחד גדול.

הרבה מבוגרים שטוענים שהם לא יודעים לבשל, או חוששים בכלל לנסות, גדלו בבית בו לא נתנו להם להיכנס למטבח. כל פעם שלכלכו את השיש או ניסו להתקרב לכיריים- גרשו אותם משם… מוכר לחלק מכם?
כשמאפשרים לילדים לגעת באוכל, לחתוך, לערבב, ללוש, לטעום וליצור, הם לא רק נהנים, הם גם מתפתחים. בישול מגיל צעיר הוא כלי לפיתוח מוטוריקה, משלב את כל החושים, מפתח בטחון עצמי ועבור רבים גם מרגיע (סוג של תרפיה).
תתפלאו מה וכמה הם מוכנים לטעום כשהם בשליטה. אני רואה את כל זה בסדנאות שאני מעבירה לילדים, ממליצה בחום לאפשר לילדים ולעצמכם לשחק באוכל- להתנסות, לאפשר, ליהנות וכמובן שבסוף גם לנקות…

רצוי להתחיל מגיל צעיר, תוך הנחיה והשגחה, וגם אם לא יוצאים להם מעדנים משובחים – שבחו על העשייה, היצירתיות וההשתדלות. הכל כאן נכון לכולנו כמובן – מבוגרים וילדים – אף אחד לא נולד עם ידיים שמאליות במטבח. כנסו למטבח ותתחילו לנסות, שחררו פרפקציוניזם ותנו לילדים ליהנות במטבח. תנו להם להרגיש שיש להם השפעה בבחירת התבלינים, הטעמים, הצבעים, המרקמים ועוד.
כמו שאתם נותנים להם דפים וטושים ונותנים להם ליצור, מבלי לרוץ ולתקן להם את הפרח/הבית/הכלב שציירו, בדיוק כך תנו להם לקשט ולהתעסק עם האוכל ותנו להם ליהנות בלי להעיר.

הנה 6 דגשים כשנכנסים עם הילדים למטבח:

1. סבלנות. הרבה סבלנות.
2. שתפו את הילדים בתכנון התפריט (״מה מתחשק לכם לאכול היום/השבוע?״).
3. תנו לגיטימציה לטוויסטים (הלפעמים מוזרים…) שהם מציעים.
4. עשו זאת כשיש לכם זמן, לא כשממהרים או כשכולם כבר רעבים.
5. תפרגנו על העשייה וגם כשהם מסכימים לטעום משהו חדש.
6. שבו ביחד ותיהנו מארוחה משפחתית משותפת!

אני שמחה לשתף אתכם ב- 3 מתכונים שקל וכיף להכין עם ילדים. תרגישו חופשי לשחק עם הטעמים ואענה כאן בתגובות בשמחה על כל שאלה. כמובן שמוזמנים להעלות כאן תמונות של מה שתכינו מהמתכונים ולהשוויץ בגאווה! ילדים אוהבים דברים שאפשר להחזיק ביד ולאכול אז הנה מתכון לפשטידות תירס קטנות, עוגת מיץ תפוזים שאפשר גם להכין כמאפינס אישיים וחמוצים אסיאתיים שכיף להכין ועוד יותר כיף לאכול.

פשטידת קטנות של תירס

מרכיבים:

• 1 בצל גדול חתוך לקוביות
• קופסת שימורים גדולה של תירס (או כ-3 כוסות)
• 2 גביעי קוטג׳
• 100 גרם גבינה צהובה מגוררת
• מלח, פלפל לפי הטעם
• 4 ביצים
• 3 כפות קמח/קוואקר/פרורי לחם

הוראות הכנה:

1. לטגן בצל קצוץ דק עד הזהבה.
2. לקרר מעט ולהעביר לקערה.
3. להוסיף את שאר החומרים מלבד הביצים והקמח.
4. לטעום ולהוסיף מלח ופלפל לפי הטעם.
5. להוסיף ביצים וקמח.
6. למלא תבניות אישיות (של מאפינס למשל), או תבנית אחת גדולה, ולאפות בתנור שחומם מראש ל- 180 מעלות בין 20 דקות ל45 דקות (תלוי בתבניות שבחרנו) עד שמזהיב ומתייצב.

חשוב לשים לב:

-ניתן להשתמש בכל ירק – ברוקולי חלוט וקצוץ, פטריות, בטטה, קישואים, תרד, מנגולד וכד׳.
-אם לא מגרדים על פומפיה ירקות קשים, יש לבשל מעט לפני שמכניסים לתערובת (לדוג׳: כרובית, בטטה, קישוא…)
-ניתן להשתמש בגבינות שונות- בולגרית/פרמז׳ן ועוד
-ניתן להוסיף עשבי תיבול לפי הטעם (בצל ירוק, פטרוזיליה, טימין וכד׳).

עוגת מיץ תפוזים

אין כמעט אחד שלא אוהב אותה וילדים נהנים גם לסחוט את התפוזים.
המתכון באתר שלי: https://chefmaayan.co.il/?p=547

חמוצים בסגנון אסיאתי

מרכיבים:

ירקות: קולורבי, גזר, כרובית, פלפלים מכל הצבעים, כרוב, גבעולי סלרי, מלפפון, שיני שום

נוזל ההחמצה (כליטר נוזל החמצה):
(להכפיל כמויות לפי גודל הצנצנת/כמות הצנצנות):
3 כוסות מים
1 כוס חומץ רגיל
1/2 כוס סוכר (אפשר גם ⅓ או ¼, נסו ותחליטו מה אוהבים)
2 כפות שטוחות מלח גס
2 ס״מ שורש ג׳ינג׳ר טרי מקולף- קצוץ או פרוס

אופן ההכנה:

1. מחממים בסיר את כל מצרכי ההחמצה עד לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים עד שכל הסוכר והמלח נמסים.
2. חותכים את הירקות ומסדרים בצנצנת נקיה. יוצקים בזהירות את נוזלי ההחמצה כשהם חמים על הירקות כך שיהיו מכוסים לגמרי.
3. אוטמים את הצנצנת וסוגרים את המכסה. כשהצנצנת מתקררת אפשר להעביר למקרר.
4. אפשר לאכול כבר למחרת.

על האורחת שלנו

נעים להכיר, אני שף מעין צח כהן.
בגיל 25 הגשמתי חלום, נסעתי ללמוד בישול באופן מקצועי בביה״ס הגבוה לבישול ה- CIA בארה״ב סיימתי בהצטיינות ונהניתי מכל רגע.
עם סיום לימודי התחלתי מיד לעסוק בתחום ובישלתי במגוון מטבחים במסעדות בניו יורק. בין היתר ניהלתי את מטבח ההסעדה של אוניברסיטת
סן פרנסיסקו. עם חזרתי למולדת, הקמתי קייטרינג בוטיק איכותי ולימדתי בקורסים לבישול במכללות מובילות להכשרה מקצועית בתחום בישראל.

כיום, אחרי שנים של עבודה במטבחים מובילים בארץ ובעולם התחברתי לתשוקה החדשה שלי והחלטתי לחבר בין שתי אהבות גדולות- אנשים ואוכל.
והפעם ללכת קרוב ובגובה העיניים!
אני מאמינה ויודעת שכל אחד יכול למצוא את השף הפנימי שבו.
כל שהוא צריך זה ללמוד טכניקות נכונות, מתכונים מדויקים, ידע לטיפול בחומרי גלם ודרך לשילוב תבלינים ומרכיבי טעם.

מוזמנים ליצור איתי קשר: באתר | בפייסבוק

*הפוסט כתוב בלשון זכר על ילד אבל מתייחס כמובן גם לילדות.

הגשת חומרים- על יצירתיות, ילדים ואמנות

"אתה רוצה שאומר לך מהי אמנות? אילו ידעתי מהי אמנות, לא הייתי מגלה זאת לאיש!"

פאבלו פיקאסו

לפני שנתחיל לדבר על ילדים ואמנות, חשוב לי שנחשוב שניה על השאלה ההו כה פילוסופית "מהי אמנות?". גדולים וטובים התווכחו על זה ואתגרו שוב ושוב את ההגדרה של המושג "אמנות". בפוסט הזה לא נכנס לעומק הדיון, רק נסכים שזה משהו שיש לו הרבה מאוד פרשנויות ודעות.

הפרשנות המפורסמת שבהם היא היצירה של מרסל דושן, שהציג משתנה חתומה במוזיאון כי החליט שזוהי אמנות ועל אף שהוא לא יצר אותה, זה בהחלט היה מעשה יצירתי. עוד אפשר להסכים שיצירתיות היא אחד הכישורים הכי נדרשים היום בעולם, ויכולה לעזור לילדים שלנו בעתיד בפתרון בעיות, בקבלה לעבודה, בהתמודדות עם אתגרים שונים ועוד…

עכשיו – כל הילדים נולדים יצירתיים. 

כל ילד רוצה שיראו אותו, בכל הדרכים בהם הוא בא לידי ביטוי. לכל ילד יש עולם פנימי ומיוחד משלו, שהוא רוצה לבטא ולהציג לעיני האהובים עליו. המטרה שלנו היא לשמר את אותה יצירתיות. לא לדכא אותה ולא ליישר אותה לפי מה שאנחנו חושבים שצריך. 

כשהתחלתי לעבוד על הפוסט הזה, תוך כדי קריאה של חומרים שונים בנושא, נעשיתי מתוסכלת יותר ויותר כי הרגשתי שאין סיכוי שאצליח להכניס את הכל לתוך פוסט. לכן, בפוסט הזה נתמקד בהגשת חומרים, שזו ממש תחילת הדרך של המפגש בין ילדים ואמנות. לבסוף ניגע קצת במקורות השראה, ובכל מקרה, אצרף בסוף רשימת מקורות וקריאה להעמקה. 

"יצירתיות היא בסך הכל אינטליגנציה שמשתעשעת"

אלברט איינשטיין

אז מהי יצירתיות? 

יצירתיות (Creativity) היא יכולתו של אדם לפתור בעיות באופן חדשני ולהפיק תוצרים מקוריים ולא שגרתיים. חשיבה יצירתית קשורה בגמישות מחשבתית. היא מסייעת לאדם לחדש ולייצר את העתיד שלנו, את החדשני, המשפר את יכולותינו.

מתוך אינציקלופדיית אאוריקה

סרטון על יצירתיות:

ילדים צעירים מבטאים את העולם הפנימי שלהם ברוב המקרים לא דרך מילים, אלא דרך יצירות, דרך מעשים יצירתיים ודרך האמנות שלהם. לוריס מלגוצ'י, מפתח גישת רג'יו אמיליה, אומר שלילד יש מאה שפות, והתפקיד שלנו הוא לשמור עליהן, ולא לצמצם אותם לכדי דיבור וציור למשל. 

לכן, נשתדל לצמצם למינימום את ההתערבות שלנו ביצירה של הילד. הדגש שלנו יהיה על הדרך ולא על התוצר. משום שאם יהיה זה תוצר שאנחנו בחרנו – די צמצמנו לו את יכולת הביטוי היצירתית. אחת הדרכים לעשות זאת היא דרך הגשת חומרים.

אנחנו בעצם רוצים שהילד ייצור מתוך העולם שלו. לא מתוך מה שאנחנו נגיד לו.

כשיצירה מתפתחת לאט לאט מתוך היכולות של הילד, הוא מרגיש ביטחון במה שהוא עושה ורוצה להמשיך בזה. ככל שנקדים לא להתערב במשחק וביצירה, כך נשמע פחות בבגרות את המילים: "משעמם לי" כי ילד שמשמר את היצירתיות יוכל למצוא אותה בקלות גם בבגרותו. אותה יצירתיות אגב, יכולה להתפתח לכדי אמנות של ממש, בכל תחום שהוא.

"אם אתה יודע בדיוק מה אתה מתכוון לעשות, למה לעשות זאת? מאחר ואתה יודע, כבר אין טעם בכך. עדיף לעשות משהו אחר."

פאבלו פיקאסו

הגשת חומרים כדרך חיים

"ההגשה היא ההנחיה"

אומרת נונה אורבך (ממש ממליצה לעקוב אחריה וללמוד!) 

במקום לומר "בואו נעשה יצירה" פשוט נגיש חומרים, נניח את החומרים באופן אסתטי במקום בולט וזהו. לא נאמר כלום. לא נציע כלום. מתישהו הילד יגלה את זה, יתקרב ויתחיל ליצור.

יכול להיות שהוא לא יעשה מה שתכננו, או שחשבנו שיתעסק בה לפחות חצי שעה והוא פיזר הכל והמשיך הלאה… אולי נרצה לומר לו "עושים ככה ולא ככה" או "בוא אני אראה לך איך עושים" אבל ממש נשתדל לא לעשות את זה

הרבה פעמים ילד יצייר ואז יקמט את הדף או יקרע אותו (לא מתוך תסכול דווקא אלא פשוט כי זו חלק מהחקירה שלו) וזה גם בסדר.

בספר של אפרת מור "גן הילדות" היא מספרת על ילדה אחת שציירה בגואש את עצמה במיטה, את החדר שלה ואת אמא שלה, ואז צבעה הכל בשחור (בעצם היא "כיבתה את האור" בציור). הגננות מיהרו להציע לה דף חדש כי חבל להרוס את הציור, אבל מבחינתה היא לא הרסה, היא פשוט חיה את החוויה של הלילה שוב דרך הציור.

כמה חומרים להגיש?

ככל שהילד יותר צעיר- הוא צריך יותר מיקוד בחומרים. לכן לא נגיש את כל החומרים, זה סתם יבלבל אותו, אלא נבחר כמה שרלוונטים לנו לעכשיו. 

אנחנו רוצים שהילד יחקור את החומר כמה שיותר לעומק. יגלה מה התכונות שלו וימצא בעצמו כל מיני דרכים לעבוד איתו. זה לא יקרה בפעם אחת, אבל בכל פעם שהילד ייפגש עם החומר הוא יגלה משהו נוסף. אם נגיש יותר מדי חומרים זה עלול לבלבל ולהציף, חשוב שנהיה קשובים לילדים ונצליח להגיש להם לא קצת מדי חומרים אבל לא הרבה מדי. ככל שהם גדלים הם יכולים להיות יותר עצמאיים בבחירת החומרים שלהם וביצירות שלהם. 

אפשר גם לארגן מרחב יצירה בו מונחים באופן קבוע כל מיני חומרים בסיסיים כמו למשל – דפים, מספריים ודבק, צבעים מסוגים שונים, בצק או פלסטלינה ועוד…וגם אז נוכל מדי פעם להגיש חומר חדש בדרך שאנחנו נבחר (או להפך- להחסיר חומרים) כדי לאתגר אותם ליצור משהו חדש ולדחוף את הגבולות שלהם.

הנה כמה יצירות של ילדים שביקשתי לשתף – כל היצירות הגיעו מהילדים עצמם ולא מתוך הנחיה:

אז איך מתחילים? מתצפתים

איך נדע בעצם מה להגיש קודם? נתצפת.

התצפית היא כלי חשוב מאוד בהרבה משיטות החינוך הקשובות לילד עצמו. כך אנחנו יכולים להכיר יותר את הילד שלנו ולנסות להבין את עולמו הפנימי. לכן, הדבר הראשון שנעשה לפני שנציע חומרים הוא לתצפת. לראות מה מעניין את הילד שלנו, למה הוא נמשך.

הרי כל ילד יוצר משהו. המטרה שלנו היא לאתגר את הילד שלנו בדרך בה הוא בחר. יש ילדים שאוהבים בצק, יש כאלה שאוהבים ליצור מבנים מקרטונים או מלגו. יש כאלה שאוהבים ליצור בחול… 

אם יש לנו ילד בן שלוש שלא אוהב לצייר, גם אם נסדר את הצבעים והדפים הכי יפה ובתוך כדים מוזהבים – הוא כנראה יצייר פס וילך משם.

כמובן! שאנחנו רוצים שיתנסה גם בחומרים שלא נמשך אליהם באופן טבעי ולא יתקבע רק על חומר או שניים. אנחנו יכולים לחשוף אותו לאט לאט לעוד חומרים, אבל לא נעשה את זה בעדינות ובכיף כדי שלא יווצר תסכול מחוסר הצלחה או חרדת ביצוע.

לאותו ילד למשל נוכל להגיש בהתחלה בצק או חימר. ובפעם אחרת מגש עם חול צבעוני כדי שיתנסה בצור בחול (בו קל יותר למחוק ולהתנסות בלי שיפוטיות) בפעם אחרת נוכל להגיש פלסטלינה ובריסטול וכך הלאה… 

מה עושים כשילד רוצה לעשות רק משהו מובנה? 

יש ילדים שמאוד צריכים שיגידו להם מה עושים כי המגוון מלחיץ אותם והם לא רוצים להיכשל. לא הייתי רוצה כמובן שילחצו, כן הייתי רוצה לאפשר להם לשחרר ולעשות אפילו פעילויות במיוחד בשביל זה. למשל לשים מוזיקה מתחלפת ולבקש לשרבט בעיפרון לפי המוזיקה. רק שירבוטים, ולאט לאט לשחרר את התוצר. עוד דבר הוא למצוא יחד איתם הדרכות ברשת ולקבל השראה מה הם היו רוצים. 

בספר של אפרת מור "הילדות כתרבות" היא מבדילה בין יצירה חופשית לבין מלאכה או הכנת קישוטים, שם המטרה היא התוצר והוא לא משהו אישי בדרך כלל. חשוב להציע הכנת קישוטים כאלה לילדים שמוכנים לזה (למשל דפי צביעה- לא לפני גיל חמש) והיכולת המוטורית שלהם מתאימה.

כל אלו באים בנוסף ולא במקום יצירה חופשית.

מה עושים עם היצירות?

מצד אחד- אמרנו שהתוצר הוא לא חשוב אלא ההתנסות. מצד שני, אם תולים את היצירה במקום בולט בבית, זה לבטח יגרום לילד תחושת גאווה והרגשה שמתייחסים ברצינות ובכבוד ליצירה שלו, ויכול גם לעודד אותו להמשיך ליצור.

לכן, כשאנחנו רואים את היצירות של הילד שלנו, אפשר להתייחס ולתאר מה אנחנו רואים (אני רואה שהשתמשת בהרבה כחול וסגול), לשאול אם הוא היה רוצה לספר לנו משהו על זה, ולשאול אותו אם הוא היה רוצה לתלות את זה או להראות לסבתא או משהו כזה. לפעמים התשובה תהיה כן ולפעמים לא, וזה ממש בסדר.

הנה עוד כמה יצירות שהגיעו מתוך העולם של הילד ולא מתוך הנחיה.

מה עושים אם הילד רוצה שיציירו לו או שתציירו איתו? 

יש כל מיני תשובות לשאלה הזו. הכי קיצונית אומרת "פשוט אל תציירו איתו/ לידו". אני חושבת שהתשובה היא איפשהו באמצע. כלומר – להשתדל לא לצייר לו הכל כי אז הוא יכול להרגיש חסר ביטחון לצייר לידכם, וגם לא להתעלם מהבקשות שלו.

אפשר לנסות לחפש ציור דומה ולנסות להעתיק יחד, אפשר פשוט לשרבט יחד כדי לתת את התחושה שזה בסדר לשרבט, ואני בטוחה שכל אחד ואחת יכולים למצוא את הדרך שלהם  

"הייתי זקוק לארבע שנים כדי ללמוד לצייר כמו רפאל, ולתקופת חיים שלמה כדי ללמוד לצייר כמו ילד."

פאבלו פיקאסו

לסיכום- הנה מה שאנחנו יכולים לעשות בשביל לעודד את היצירתיות של ילדינו ולא להכניס אותה לתבנית

1. תצפית – לראות מה מושך את הילד, מה מעניין אותו, מה הוא אוהב לעשות.
2. חשיבה על חומרים – למשל – ילד שאוהב בנייה, נוכל להציע לו הרבה סוגים של קרטונים ליצירה תלת מימדית.
3. הגשת חומרים – לילדים צעירים נגיש בכל פעם מספר חומרים מצומצם בכדי שיוכלו להתרכז ולחקור אותם לעומק. ככל שהם מכירים את החומרים ואחרי שנחשוף אותם כמה פעמים. נוכל לארגן מרחב קבוע בו יהיו כל מיני חומרים בסיסיים אליהם אפשר לגשת באופן חופשי.
4. אתגר והעמקה – גם כשיש לנו כבר פינת יצירה והרגלי יצירה, אפשר להמשיך ולהציע חומרים נוספים וחומרים חדשים בהגשה אסתטית ומושכת, כדי לאתגר את הילד לבחון את הגבולות שלו.
5. התבוננות בתהליך – לא לומר מה צריך לעשות, לא לומר "ככה לא עושים". גם אם הילד קרע או גזר את היצירה- זה בסדר וזה חלק מהתהליך.
6. התייחסות ליצירה- אם הילד רוצה להראות לכם מה שיצר ולספר לכם על זה- מעולה! אפשר גם לציין בפניו מה אתם רואים בענייניות (כלומר אין צורך לומר "וואו אני רואה פה דולפין בתוך ארמון" אם אין את זה חחח) ולשאול אותו / לומר לו שהיינו שמחים לתלות את זה בבית.
7. ליהנות מזה! לזכור שזה סך הכל אמור להיות כיף! לא נורא אם לא עשינו בדיוק את מה שכתוב/ את מה שצריך… אם אנחנו לא נהנים מזה, או אם זה גורם לנו סטרס- אפשר להניח לזה ולנסות שוב במועד אחר

רעיונות לחומרים שאפשר להגיש

חילקתי את הרשימה לחומרים קבועים שהם לא ממש מלכלכים ולא דורשים שום דבר מיוחד, ולחומרם מאתגרים שאפשר לעשות מדי פעם כשיש לכם אורך רוח לקצת בלאגן.

*זה ממש בסדר אם הילד לא ניגש לזה, או ניגש ומפזר הכל וכאלה דברים… כל הרעיון הוא בחשיפה. מה שלא הולך ישר, אפשר לקחת ולהציג שוב בעוד שבוע (וגם מה שכן עובד אותו דבר) כך אפשר בעצם לאפשר הכרות ועבודת עומק עם החומרים, ולאט לאט נוצרים הרגלי עבודה, עד שבסוף (אני מקווה) לא כל הגואש נשפך על הרצפה…

חומרים קבועים (אפשר בכל יום לבחור משהו, או פשוט להשאיר את הכל גלוי ונגיש)

• דפים וצבעי שעווה
• דפים וצבעי פנדה
• דפים ומדבקות צבעוניות (אפשר להוסיף וואשי טייפ ואיזולירבנד צבעוני)
• דבק סטיק וחתיכות בריסטול
• בצק משחק ומקלות ארטיק (בהמשך אפשר לגוון- להוסיף מנקי מקטרות/ עיניים זזות/ מקלות גפרורים)
• חול קינטי
• גלילי נייר/ קופסאות שונות ושדכן, מספריים, מסקינטייפ

חומרים מאתגרים

• צבעי גואש, קרטון ומכחולים
• צבעי ידיים וקרטון/ בריסטול קשיח
• בצק מלח- לא מלכלך פשוט דורש הכנה
• דבק פלסטי, מקלות ארטיק וחומרים מהטבע
• מספריים, עלים ופרחים
• בצק עננים
• חול ירח

מוזמנים להכיר עוד את הגר עוז באתר שלה, בדף הפייסבוק ובאינסטגרם.

אבחון ילדים מחוננים בגיל הרך

הורים לתינוקות, פעוטות וילדים בגיל הרך לעתים קרובות תוהים האם הילד שלהם מחונן לאחר שהבחינו בהתפתחות מוקדמת של תחומים מסוימים. למשל, ישנם ילדים צעירים שמבינים מילים ושיחות של מבוגרים הרבה מעבר למצופה בגילם או שהם בעלי עניין רב בדברים ונושאים שמעניינים בדרך כלל ילדים גדולים יותר.

בעקבות בקשות רבות של הורים, הכנתי עבורכם רשימה של התנהגויות נפוצות שיעזרו לכם לזהות סימנים למחוננות בתקופת הילדות המוקדמת והגיל הרך. למעשה, ככל שהתנהגויות אלו מופיעות בשלב מוקדם יותר, כך הסיכוי שהילד יאובחן בעתיד כמחונן.

איך מזהים מחוננים בגיל הרך?

חשוב לציין, כי רשימה זו מספקת קווים מנחים בלבד, כך שאין הכרח שתבחינו בכל ההתנהגויות הללו כדי להעיד על האפשרות שהילד מחונן או מוכשר מאוד.

במידה והנכם מעוניינים להעריך את רמת האינטליגנציה (IQ) המדויקת של ילדים בגיל הרך, עליכם לפנות לביצוע הערכה פסיכולוגית לשם כך.

סימנים המעידים על תינוקת מחוננת – עד גיל 4 חודשים

• יוצרת קשר עין זמן קצר לאחר הלידה וממשיכה באינטראקציה זו ובמודעות לאנשים אחרים
• יוצרת קשר עין בזמן הנקה
• לא אוהבת להישאר בכיסא תינוק
• תמיד רוצה שמישהו בחדר יתקשר עמה
• אנשים אחרים שמים לב ומעירים שהוא ערנית מאוד

אבחון פעוט מחונן – עד גיל שנה

• מכניס צעצועים לפה רק לעתים נדירות
• מפגין כוונות עם צעצועים, לעתים רחוקות הרסניות או שרירותיות
• מגלה תשומת לב כשמקריאים לו ספר או כשצופה בטלוויזיה
• מנופף לשלום
• אומר בא-בא, מא-מא, ביי-ביי
• עוקב אחר הוראות ולא מפספס דבר
• יודע מה הלאה בשגרה

איך לדעת האם הילד שלי מחונן בגיל שנה עד שנה וחצי?

• מגלה עניין ברור בכישורים
• מתפרץ כשאסור לו לעשות דבר מה בעצמו
• שומר על קשב זמן ממושך
• מביע עניין במכתבים, מספרים, ספרים ושיחות
• תיאום עין-יד מפתיעה ויכולת למיין סוגי צורות שונים, להכניס ולהוציא דברים
• נהנה מחידות וצעצועים המיועדים לילדים בוגרים יותר
• לא לועס ולא קורע ספרים
• משתדל מאוד לרצות
• עשוי להיפגע בקלות

איך יודעים שהילדה מחוננת בגיל שנה וחצי עד שנתיים?

• מדברת ומבינה בבירור את שיחותיהם של אנשים אחרים
• מזהה אותיות, צבעים ומספרים רבים, לעתים יודעת לספור ולארגן לפי כמויות, מכירה צבעים וגוונים שונים ולעתים יודעת את האלף-בית לפי הסדר
• עקשנית ורוצה לעשות דברים בדרך שלה
• לא ניתן להסיח את דעתה בקלות כשהיא עסוקה במשהו שמעניין אותה
• יכולה לשיר שירים מלאים, מכירה את כל המילים והמנגינה
• מפגינה חוש הומור הרבה מעבר להומור טיפוסי בגילאים אלו
• למרות שהיא פעילה מאוד, הפעילות בדרך כלל מאוד תכליתית וחשובה לילדה המחוננת
• מתעניינת ומתמודדת היטב עם פעילויות, מנגנונים ויישומים מורכבים או עדינים, כמו מחשב נייד
• שתלטנית ומאבדת מהר מאוד עניין בילדים שאינם יכולים או רוצים לעשות את הדברים שהיא רוצה
• בני משפחה אחרים מעירים על כך שילדתכם עקשנית ואף מפונקת
• מציירת ומזהה את מה שציירה
• מכירה צורות בסיסיות ומצביעה עליהן כשנתקלת בהן במקומות שונים
• מודעת ליופי של הטבע
• מקדישה תשומת לב לרגשות של אנשים אחרים
• צריכה לדעת 'למה' לפני שנענית לבקשותיכם

איך מאבחנים ילד מחונן בגיל שנתיים עד 3 שנים?

• יכולת מעולה להקשיב לטלוויזיה או לסרטונים אהובים
• מגלה עניין רב בכתיבת אותיות ומספרים
• תופס את הוריו בטעויות ובמילים שלהם ואינו שוכח הבטחות או שינויים בתוכניות
• מתוסכל מחוסר יכולת עצמית
• נראה אובססיבי לגבי דברים מסוימים
• אנשים שאינם בני משפחה מעירים על כמה שהילד חכם
• מתקשה לשחק עם ילדים אחרים בני אותו גיל ומעדיף להיות בחברת מבוגרים או ילדים גדולים יותר, אולם הם לא בהכרח נהנים מכך משום שהילד אינו בוגר מספיק כדי לשחק עמם
• מפגין התפרצויות זעם, במיוחד כאשר נכשל לעשות או להשלים משהו בדרך שלו
• מסוגל לשחק במשחקים וצעצועים ולהרכיב פאזלים המתאימים לגיל כפול משלו ואף יותר
• מיומנויות קריאה מוקדמות, כמו הכרת שלטים של חנויות ורחובות או זיהוי שמות, תוויות ומילים רבות
• מרבית התקפי הזעם הינם תגובה לחוסר כבוד או הבנה מצד מבוגרים, כאשר ילדים מחוננים משתפים יותר פעולה מאשר עומדים בדרישותיהם של המבוגרים
• תחרותי מאוד

איך זה להיות הורים לילדה מחוננת בת 3 עד 4 שנים?

• סקרנית מאוד
• מדברת הרבה
• מגלה עניין מוגבר בספרים, קריאה ומציאת תשובות
• אוהבת להתווכח, לחשוב בהגיון ולנמק
• יכולה לבצע פעולות רבות במחשב
• עשויה לפחד מדברים שהיא לא מבינה
• נוטה לחשוב על העתיד ולדאוג ממנו
• מגלה עניין בהקשרי סיבה-תוצאה, שואלת שאלות ומקשיבה לתשובות באופן לא אופייני לבני גילה
• מתעניינת באסטרטגיה ויישום של כללים, כמו גם מזלזלת ומתעצבנת על אחרים שאינם 'מבינים את זה'
• שתלטנית
• יצירתית
• מבצעת מניפולציות בחוכמה
• פרפקציוניסטית
• אובססיבית לגבי פיתוח מיומנויות אישיות

מאפיינים של ילד מחונן בן 4 עד 5 שנים

• ילדים מחוננים רבים מתחילים לקרוא ספרים פשוטים ואף ספרים עם מספר פרקים באופן ספונטני
• מתעניין בנושאים המתאימים לילדים בוגרים יותר, אך עלול להיבהל עקב היעדר הפרספקטיבה שלהם. למשל, אסונות טבע יכולים להיות מרתקים ומפחידים בעת ובעונה אחת
• תופס באופן אינטואיטיבי מושגים מספריים והנמקה מתמטית
• מסוגל להתחרות ביעילות עם ילדים גדולים יותר ואף מבוגרים במשחקי לוח או משחקי קלפים
• מתחיל להטיל ספק במשמעות החיים ובערך העצמי שלו
• מפגין אוצר מילים עשיר וזיכרון מעולה לעובדות, מידע ואירועים
• מגלה יותר ויותר כישרונות במחשבים ומשחקי וידאו
• יכולת חשיבה מופשטת ברורה
• אוהב מושגים ותיאורה, פילוסופית וספקולטיבית
• בעל צורך עז לקיים שיחות משמעותיות ואינטליגנטיות על דברים שמעניינים אותו

מתי מומלץ להתייעץ עם פסיכולוגית ילדים?

ברוב המקרים, המחוננות מתגלה על ידי המשפחה עצמה, זאת מכיוון שמדובר בילדים רגישים ביותר המגיבים בגיל צעיר באופן לא פרופורציונלי.

באותה מידה, הם מאוד בררנים לגבי בני השיח שאיתם מתקשרים, לא אכפת להם להיות לבד, לומדים מהר מאוד והזיכרון שלהם גבוה.

על אף שההתפתחות האינטלקטואלית של ילדים אלה ראויה הרבה פעמים להערכה ואפילו קנאה, רבים מהילדים המחוננים הצעירים חווים עצב, תסכול ושעמום רבים.

ילדים מחוננים בגיל הרך מוצפים גירויים וזקוקים לתיווך המבוגרים על מנת לעבד אותם בצורה נכונה.

לכן, במידה ואתם חשים שילדכם מאוד מוכשר מבחינה קוגניטיבית, לומד מהר ובקלות, מפגין יכולת ורבלית מרשימה, מאוד סקרן, מגלה פרפקציוניזם, מתעניין בנושאים המתאימים יותר למבוגרים ומרגיש שונה מחבריו, חשוב לפנות לייעוץ מקצועי אצל פסיכולוגית המתמחה בעבודה עם ילדים מחוננים על מנת לסייע לו להתפתח באופן בריא, הן רגשית וחברתית והן אינטלקטואלית.

ילדים מחוננים בגיל הרך – סיכום

מרבית הילדים המחוננים בגיל הרך נוטים ליזום למידה עצמית וסקרנותם החריגה מהווה סימן היכר לרמת האינטליגנציה (IQ) הגבוהה שלהם.

בעוד מעורבות והדרכה משמעותית מצד הורים ואנשי חינוך יכולה בהחלט לתמוך ברכישת מוקדמת של מיומנויות אקדמיות, ילדים מחוננים ירכשו את הכישורים הללו ואף מעבר לכך באופן מהיר הרבה יותר מאשר ילדים שהם פחות אינטליגנטים.

הפוסט בשיתוף עם רותי פרגר-מאור, פסיכולוגית חינוכית מומחית-מדריכה, מנהלת מכון דרור לפסיכולוגיה וחינוך בגבעתיים, בעלת כ-20 שנות ניסיון בכיתות המחוננים ברמת גן וחולון.

רוצים ללמוד עוד על הנושא או לתאם שיחת ייעוץ והכוונה, ללא עלות או התחייבות? קליק כאן לפרטים נוספים

היי נעים להכיר, שמי דפנה אילון, אני מהנדסת מזון ומאמנת לאורח חיים בריא.
איך זה הולך יחד אתם שואלים? זו שאלה שנשאלתי פעמים רבות. אז ככה: תמיד מצאתי את עצמי מחפשת לקדם בריאות גם במוצרים המתועשים והמעובדים. תמיד חיפשתי מה אפשר לשפר ואיך לתת משהו קרוב למה שמכינים בבית. זה בהחלט לא אפשרי במאה אחוז אבל אפשר להתקרב. הרי זה מה שאנחנו באמת רוצים. בעצם זה ממש עניין של בחירה מה אנחנו קונים, צריך רק להסתכל קצת יותר בתשומת לב על התוויות.

את הרצון שלי להביא מהידע שלי לקהל הרחב וגם לשפים וקונדיטורים שעובדים איתנו צמוד בתעשייה,אני מגשימה בהרצאות לקידום אכילה נכונה, להקהל הרחב, בארגונים, בתי ספר לבישול, ומוסדות אקדמיים, והנחיה של סדנאות בישול ואפיה בריאה.

אני אם לחמישה בנים (אחד טבעוני שניים צמחונים ושניים אוכלי כל) וככל האמהות שואפת שכולם יאכלו ארוחות מזינות ובריאות.

בין כל השאלות שאני נשאלת תמיד צצה השאלה על המתוקים, הסוכר:

• מותר? כמה מותר? מה אפשר מתוק? איך אפשר לסיים ארוחה בלי קינוח מתוק?
• בכל המוצרים המעובדים יש סוכר? 
• איך מלמדים ילדים גבולות למתוקים? איך מלמדים מה זה ממתק? (ואיך אנחנו המבוגרים בטוחים שזה ממתק?)

אם נחביא מהילדים ממתקים ונאסור עליהם – בדיוק כמונו הם רק ירצו את זה יותר. אם לא ימצאו את זה בבית, הם ימצאו ממתקים אצל החברים או בגן. מצד שני, אם ניתן להם בלי סוף – זה ממש לא טוב, אנחנו יוצרים הרגלים לא טובים. איך יוצאים מהמילכוד הזה? על זה נענה ממש עכשיו.

מוצרים שמסומנים באדום ובירוק – מה למעשה אומר הסימון החדש על אריזות המזון?

היום יותר מתמיד עם החוק החדש לסימון מזון אנחנו יכולים לראות בבירור על חזית האריזה של מוצרי המזון את הסמלים האדומים המתריעים על כמויות שומן, סוכר ונתרן גבוהות. גם ילדים יכולים ללמוד את הסימון הזה שמשמעו במקרה של סוכר – זה ממתק.

לפני שהחל הסימון הזה ביקשתי מהורים לילדים לקרוא את רשימת הרכיבים על המוצרים. רשימת הרכיבים בנויה בסדר יורד כלומר – מהרכיב העיקרי במוצר אל זה המצוי בו בכמות הכי קטנה. הכלל עליו ביקשתי לשמור היה: אם הרכיב הראשון, השני או השלישי הוא סוכר אז המוצר הוא ממתק. ואם הוא ממתק המשמעות היא – צורכים בכמות קטנה פעם ביום. את החוק הזה לימדתי בבית את הילדים שלי. הם גדלו עליו מגיל צעיר והיום בבגרותם הם קוראי תויות מדופלמים.

הסימון על האריזות מקל עלינו הצרכנים היום יותר מתמיד אבל גם טומן בחובו מלכודות שעלינו להיות ערים להן. בואו נראה למה חשוב לשים לב:

1. נבחר על פי המרכיבים ולא על פי הסימון באופן אוטומטי
   הסימון האדום מופיע תמיד בחזית האריזה. זו האריזה ה"שיווקית" של המוצר שכוללת את השם, התמונה, הצבעוניות. בחלק האחורי של האריזה יש לנו את האריזה האינפורמטיבית. זו המכילה את המידע החשוב באמת.
   אנחנו נוטים לחשוב שאם יש שני מוצרים דומים על המדף, כאשר האחד מסומן באדום לגבי כמות סוכרים גבוהה והשני לא – יהיה לנו קל לבחור בזה שאין עליו סימון אדום, הוא הרי יותר טוב.
   אבל לפעמים זה יכול להטעות אותנו, אם לא נסתכל בפירוט אנחנו עלולים לחשוב שבמוצר מסוים אין סוכר בזמן שיש בו.
   אני מבינה אתכם, בזמן הקצר שיש לנו לבחור עשרות מוצרים בקניה ממוצעת אנחנו לא יכולים להתעכב כל פעם על רשימת הרכיבים, אבל זה חבל כי אפשר לקבל מתוכה החלטות הרבה יותר חכמות לנו ולמשפחה שלנו.
   רשימת הרכיבים היא ההצהרה המדויקת ביותר מה יש לנו במוצר. שימו לב – גם במוצרים שאנחנו לא חולמים שיש בהם סוכר יכול להיות סוכר. 
2. נבין מה התפקיד של סוכר עבור הגוף שלנו
   לסוכר תפקידים שונים ולא רק המתקה. לעיתים זה איזון טעמים במוצר, לפעמים למטרת השחמה ועוד. גם אם אין סימון אדום למוצר יתכן שהוא מכיל סוכר, אם זה מאוד חשוב לכם, קראו את האותיות הקטנות ברכיבים.
   יותר מזה: סוכר ומלח הם "רכיבים תמימים"  ונקיים מבחינת התוית. אנחנו מקבלים אותם כי אנחנו מכירים אותם , משתמשים בהם שימוש יומיומי, ולכן כשקוראים את רשימת הרכיבים אפילו נוטים להתעלם מהם. אין להם מספר E, שנתפס אצל רבים כרע מאוד.
3. נבחר על פי כלל המוצרים בטבלה
   יתכן שהמוצר שאינו מסומן באדום לגבי סוכר מכיל ממתיקים אחרים, חלקם מלאכותיים, אולי כאלה שאנחנו לא רוצים לצרוך אותם. אולי המוצר מכיל בכלל רכיבים שהחלטנו להמנע מהם. מעבר לזה הטבלה התזונתית מכילה מידע על כמות הסוכר בגרמים (מה שקשה לנו לתרגם לכמות ממשית אם אנחנו לא עוסקים באפייה בתדירות גבוהה), אבל גם בכפיות. כפיות אנחנו יודעים להרגיש. כפית סוכר במוצר או במאה גרם מוצר זה משהו שיש ביכולתינו להעריך וגם להשוות אל מוצר אחר. אז יש לנו כלי להעריך איזה מוצרים אנחנו רוצים להעדיף על פני אחרים. 

למה כן לקרוא את המרכיבים וכמה זמן זה לוקח לנו באמת?

בהרצאות שלי אנשים קצת מתרעמים עלי, ועל בקשתי לקרוא רכיבים. "אנחנו מבלים המון זמן בקניות, זה רק מאריך את זמן הקניה". נכון – אבל רק בפעם הראשונה. משבחרנו את המוצרים ה"מנצחים עבורינו" נמשיך ונקנה אותם עד שיופיעו מוצרים אחרים דומים שנרצה להשוות.

ואם בכל זאת מצאנו שיש כמות סוכר גבוהה במוצר ממש ממש אהוב אז אני מציעה להשתמש ב"חוק המינון" (חוק שאני המצאתי…). "חוק המינון" קובע שאם המוצר עתיר שומן, סוכר או מלח ואנחנו ממש ממש אוהבים אותו, נקנה אותו בתדירות נמוכה, בכמות קטנה וכך גם נצרוך אותו.

לסיכום, כולנו אוהבים את המתוק-מתוק הזה ולהימנע ממש זה קשה.
לסוכר אין מינון יומי רצוי כמו לחלבון או לויטמינים. הסיבה היא שהוא מופיע באופן עקיף כמעט בכל מה שנצרוך. אנחנו יכולים רק להכניס אותו למודעות בחיי היום- יום, לקנות מוצרים ולצרוך אותם בצורה מושכלת, להסביר ולהדריך את הילדים ומעבר לכל דבר לתת דוגמא אישית.

כמה מילים על האורחת שלנו

דפנה אילון, מהנדסת מזון, מאמנת לאורח חיים בריא, מרצה, מנחת סדנאות בישול ואפייה, נשואה לגלעד, טבעוני אדוק ובשלן בירה ביתית נהדרת, אם לחמישה בנים מהם אחד טבעוני, שניים צמחוניים ושניים אוכלי כל.

שמחה לחלוק ידע וטיפים לחיים בריאים ושמחים.

אתם מוזמנים ליצור קשר עם דפנה בפייסבוק.

ידעתם שלכולם יש בטחון עצמי?

גם כשהיינו תינוקות היה לנו את הביטחון לזחול, לבכות, לצעוק כשצריך, לקום מישיבה להליכה ולנסות את צעדינו גם כשלא ידענו איך, זה מושרש בנו. גם כשנפלנו היה לנו את החוסן לקום למרות הנפילות.

המשאב הזה קיים בנו רק שעם השלבים של החיים אנחנו מתרחקים ממנו, אנחנו חווים חוויות ורגעים שלעתים מחלישים אותנו ומרחיקים אותנו מהמשאב הזה, וגם יש רגעים שהמשאב הזה מחוזק יותר מכל מיני סיבות.

מחקרים רבים הוכיחו שסביבה מאוד משמעותית לעיצוב האופי. אנחנו יוצרים תבניות חשיבה על פי התנאים שהיינו חשופים להם וכך צורת החשיבה ותפיסת עולמנו מתעצבות. כל אחד מאיתנו בונה את תאוריית חייו בהתבסס על חוויות ורגעים שחווה או שנחשף אליהם.

אז אם אמרנו שבטחון עצמי קיים בתוכנו, איך מחזקים אותו?

העניין שצריך לשים לב אליו הוא כמה הוא תוחזק עם השנים ואז מה שנותר לעשות זה לתחזק את המשאב וזו עבודה תמידית בהורות שלנו, אך גם עבודה משתלמת מאוד.

מה מומלץ להורים לעשות כדי לשמר את הביטחון אצל ילדיהם?
או במילים אחרות, מה הילדים שלנו צריכים לעשות כדי ליצור לעצמם חיים מיטבים, גם כשאנחנו ההורים לא נמצאים לידם 24/7?

עבורי התחומים שחשוב שיהיו כדי לתחזק בטחון אצל ילדים הם: אהבה, בטחון ואמונה.

1. אהבה – שירגישו אהובים ללא תנאי של הצלחה, חוקים והתנהגות.
2. ביטחון – שירגישו מוגנים ממה שיכול לבוא, שעולמם לא יתמוטט גם כשיש קשיים בדרך, ושירגישו שהקרקע בה הם נמצאים היא יציבה, שידעו שיש מישהו ששומר עליהם, נמצא לצידם ומלמד אותם כלים להתמודדויות שונות בחיים.
3. אמונה – היכולת להאמין בעצמם, שיש בהם את המסוגלות והיכולות גם כשהם יודעים שזה יכול להיות מאתגר ואולי לא יצליח וזה עדיין בסדר.

אתם בוודאי אומרים לעצמכם עכשיו: "נכון, זה חשוב, אבל אלו מילים גדולות ומפוצצות ובת'כלס אנחנו לא יודעים איך עושים זאת ביומיום שלנו ובטח איך זה אפשרי לשלב את זה במרתון החיים?
אז כן, אתם צודקים זו משימה מאוד מאתגרת והיא תמידית. יחד עם זאת היא אפשרית. כשהילדים מרגישים שיש בהם את הביטחון שהם זקוקים לו, במינון הנכון ובדרך המדויקת – משם הם יכולים לעשות מה שיבחרו.

ובכל זאת, אני רוצה לתת לכם כמה טיפים שימושיים, שבעיני הם חשובים לחיזוק הביטחון העצמי.
הנה 3 עקרונות שיכולים לעזור לכם בחיזוק הביטחון של ילדיכם:

1. חיזוק חיובי מעצים – לתת משוב חיובי ומנומק על התנהגות, אימרה או חשיבה של הילד:
   כשאתם רואים שהילד עשה משהו חיובי לעצמו או לאחר תנו משוב שמתאר בדיוק מה היה נפלא במה שהוא עשה.
   למשל : "איזה יופי שהבאת לאחותך סוכריה כשהיא לא הייתה במסיבה וחשבת עליה"
   "זה שפינת מדיח מאוד עזר לי"
   "אני רואה שהיה לך קשה עם הקריאה ועדיין המשכת לנסות, לזה קוראים התמדה/כוח רצון".
   כשאנחנו מדברים בשפה של משוב חיובי הילדים יכולים להעתיק את מה שנאמר להתנהגויות נוספות בהמשך.
   עם זאת, הימנעו משבחים כללים כמו: נסיך שלי, אתה מדהים, כל הכבוד – כך הם לא יודעים על מה שיבחתם ואין כאן תהליך של למידה אצל הילד.
   כשנותנים משוב ברור ומעצים רואים ישר שהפנים של הילד קורנות מאושר, גאווה וסיפוק.
   
2. לבחור להתמקד בטוב– מה שאנחנו מתמקדים בו, ישפיע על התוצאה שנקבל:
   חוקי היקום שלנו והמוח עובדים די פשוט: במה שנבחר להתמקד בו – זו התוצאה שנקבל. אם אני מתמקדת בהתנהגות חיובית אצל הילד אז התנהגות זו תגדל ותתעצם. אותו דבר בדיוק גם לגבי התנהגות שלילית, אם אני מתמקדת בהתנהגות השלילית אצל הילד ההתנהגות הזו גם תגדל ותתעצם- כך הוא מבין ומתחיל לאמץ התניה שמתייחסים אליו רק שהוא עושה משהו שלילי ולכן עדיף להתמקד בטוב.
   
   ככל שילדים יחוו יותר התנהגויות חיוביות בחייהם הם יתעלו את הביטחון שלהם למקום חיובי, מעצים ומקדם. ממליצה להתאמן בללמוד לראות את הדברים הטובים שקורים לנו ולילדים שלנו ולהעלות אותם על הכתב.
   למשל "יומן מתמקדים בטוב" הוא יומן שפיתחתי עבור ילדים ונוער ובו כל יום יש מקום לכתוב משהו טוב שקרה באותו היום ועל מה הם מודים היום – ממש אימון לחשיבה חיובית.
   זו דרך מופלאה לבחור לראות את הטוב שקורה, אפילו ברגעים מאתגרים.
   
   באמצעות כתיבה עצמית של הילדים והסתכלות חיובית על מצבים, שמחזקת את הביטחון העצמי של הילדים, מלמדת אותם להכיר את עצמם ואת החוזקות שלהם, ללא צורך באישורים חיצוניים תמידיים. עצם הכתיבה על הדף עוזרת לבטא את עצמם, לשתף ברגשות וחוויות שעברו, להיות לאדם אופטימי יותר וכך להרחיב את הטוב בחייהם.
   
   טוני רובינס מאמן עולמי (אם אתם עדיין לא מכירים זה הזמן לעשות עליו גוגל) אומר: "where focus goes energy flows", כלומר – לאיפה שהפוקוס שלך הולך, לשם מופנית האנרגיה. גם אלפרד אלדר הוכיח שהתאוריה הזו שמחזקת אצל הילדים את היכולות שיש בהם עובדת (וכמובן עוד רבים אחרים שהוכיחו זאת בניסוחים דומים).
   
3. נראות ומשפיעות:
   ילד זקוק לנראות ומשפיעות כדי להתפתח בצורה בריאה. ברגע שהוא יודע שרואים אותו בעיניים טובות ויש לו את היכולת להשפיע על הסביבה הוא יהיה פנוי לגדול ולצמוח. איך יוצרים אצלם את התחושה הזו?
   1) נראות – כשאנחנו המבוגרים מסוגלים לראות את ההתנהגויות החיוביות של הילד שלנו ולהעצים אותם הוא ירגיש בעל בטחון בעצמו.
   2) משפיעות – כל אדם בכל גיל זקוק לתחושת השפעה (כמובן כל אחד בדרכו וברמה שלו) כדי לחיות בעולם בצורה מיטבית. איך נוכל להעניק לילדים שלנו משפיעות? נתחיל במתן בחירות. נאפשר לילדים לבחור מתוך כמה אופציות בתוך מסגרת הגבולות שהצבנו (כי גבולות זה חשוב) וזה חשוב מכמה סיבות: א. כדי שיהיו להם כלים ומיומנויות לבחירה לחיים העכשוים והעתידיים שלהם. ב. שירגישו שיש להם השפעה על עצמם ועל סביבתם – כמובן באפשור הנכון לפי גיל הילד והערכים של ההורים או הגורמים המטפלים.

קחו לכם כמה זמן שאתם צריכים לחשיבה איך אתם הולכים לייצר אצל הילדים שלכם בטחון, נראות ומשפיעות.
תשאלו את עצמכם שאלות חשובות. כתבתי עבורכם כמה שאלות שיכולות לעזור ולכוון אותכם למטרה.

• איזה מבוגר הייתם רוצים שהילד שלכם יגדל להיות?
• אילו כישורים ומיומנויות עליו לפתח כדי להגיע לשם?
• מה אני עושה כבר היום כדי לקדם אותו?
• מה אני עושה היום שמרחיק אותו מחיזוק הביטחון עצמי שלו?

מאחלת לכם בהצלחה בדרך
וגם הנאה מהם.

על האורחת שלנו:
רננה סגמן – יועצת שינה, מדריכת הורים ומפתחת מוצרים משפחתיים.
את רננה תוכלו להכיר עוד באתר שלה, בדף הפייסבוק, בקבוצת הפייסבוק ובאינסטגרם, וגם, תוכלו לשמוע את רננה בפרק הפודקאסט שבו התארחה.

כשהייתי ילדה בת עשר בערך, החלטתי שהגיע הזמן שאגדל משהו בגינה. היה לנו בית פרטי על עמודים עם שטח אדמה גדול מאחור שלרוב היה עם עשבים וללא דשא, אז ביקשתי מההורים ליצור לי גינה של ירקות מאחור ולגדל בה דברים. אני זוכרת שהלכנו לקנות כמה שקיות של גרעינים , עדרתי לבד את האדמה ואפילו סידרתי אותה בערוגות ארוכות, אבל אחרי ההתלהבות הראשונית כנראה שהתייאשתי ושכחתי מזה – והתוצאה: כמובן ששום דבר לא גדל.
אני חושבת שזו הנקודה שהתחלתי לחשוב על עצמי כ"הורגת צמחים".

כמבוגרת, עם השנים ניסיתי פה ושם לגדל עציצים בבית, כולם מתו מהזנחה… היחיד שהצלחתי לגדל לאורך שנים זה קקטוס פצפון שהיה לי על השולחן עבודה כשהייתי שכירה (בואו- קקטוס דורש השקיה אולי אחת לחודש אם לא מעבר לזה…), ובזה הסתיים הסיפור שלי עם צמחים. הבנו שאין לנו זמן ובעיקר כוח לגדל צמחים במרפסת אז עברנו לפתרון הבא – צמחים מפלסטיק מאיקאה. יפה, צבעוני ולא דורש כלום.
אבל ככל שהילדים גדלו והבישולים שלי השתפרו, התחיל לבצבץ בי שוב הרצון לגדל משהו אמיתי במרפסת, אולי אפילו גינת ירק קטנה לעשבי תבלין, אבל בגלל הרקורד שלי – ויתרנו.

לכן אחרי תקופה ארוכה של מחשבה על הנושא, החלטתי ללכת על זה ולנסות ליצור לנו פינת תבלינים במרפסת. את התהליך תוכלו לקרוא בפוסט הזה.

איזה ירקות / תבלינים מומלץ לגדל במרפסת

כמו הרבה דברים בחיים, גם התשובה לשאלה הזו זה – תלוי. יש הרבה גורמים שמשפיעים על ההצלחה של ירקות ועשבי תבלין לגדול אצלנו במרפסת, החשוב ביניהם הוא כיוון המרפסת, כיוון שירקות אוהבים הרבה שמש ישירה – דבר שבדירות צפוניות (כמו שלנו יש) חסר.
מה עושים? מנסים.

אני הלכתי על האפשרות הקלה יותר, בתור טירונית בתחום, והלכתי למשתלה בה קניתי דשן וצמחים מוכנים. בחרתי ב:
שמיר, כוסברה, טימין, בזיליקום, פלפל חריף (לדבירי), בצל ירוק ובנוסף בבית שמנו גרעינים מתוך עגבניות שרי.

הנה רשימה ירקות מהבלוג של אייל מליון אדנית, לירקות שאפשר לגדל במרפסת במהלך החורף:

• חסה > מרחק שתילה בין שתילים באדנית > 25 ס”מ > נפח מיכל / עציץ > 8 ליטר
• קולרבי > מרחק שתילה בין שתילים באדנית > 15 ס”מ > נפח מיכל / עציץ > 10 ליטר
• כרוב > מרחק שתילה בין שתילים באדנית > 30 ס”מ > נפח מיכל / עציץ > 10 ליטר
• צנונית > מרחק שתילה בין שתילים באדנית > 5 ס”מ > נפח מיכל / עציץ > 10 ליטר
• גזר > מרחק שתילה בין שתילים באדנית > 5 ס”מ> נפח מיכל / עציץ > 10 ליטר

במרפסות קיץ אולי תעדיפו דווקא:

• מלפפון > מרחק שתילה בין שתילים באדנית מלבנית > 25 ס”מ > נפח מיכל / עציץ > 10 ליטר
• עגבנייה (שרי) > מרחק שתילה בין שתילים באדנית > 15 ס”מ > נפח מיכל / עציץ > 10 ליטר
• פלפל > מרחק שתילה בין שתילים באדנית > 30 ס”מ > נפח מיכל / עציץ > 10 ליטר
• חציל > מרחק שתילה בין שתילים באדנית > 5 ס”מ > נפח מיכל / עציץ > 10 ליטר

הדברים שהילדים ילמדו דרך גידול הירקות ושתילה בעצמם

ההתנסות במסגרת ביתית, בהדרכה של ההורים, עוזרת לילדים לקבל ביטחון בכל הקשור לגידול ירקות וגאווה מעצם זה שהם גידלו אותם וליוו אותם מהשלב הראשון ועד לאכילה. דברים נוספים שהם ילמדו מתוך החוויה הם:

• היכרות עם המאפיינים השונים של הירקות
• למידה מה הירקות צריכים כדי להתפתח ולגדול
• למידת כלי העבודה השונים (במידה ונדרש) המשמשים לעבודה בגינה או עבודה עם הידיים
• ההבנה כי הצמחים הם יצורים חיים וגם ההבנה שיצורים חיים דרושים תנאי קיום כגון אויר , מזון , מים ומרחב מחיה
• אפשר להרחיב את השיחה עם הילדים וללמד אותם על גילוי אחריות כלפי סביבת החיים שלנו
• העשרת הידע של הילדים במושגים מעולם הצמחים
• חוויה רב חושית – האזנה , הרחה , מישוש וטעימה

מה עושים הורים שידועים כהורגי צמחים?

מרגישים שאין מצב שתצליחו לגדל משהו בעצמכם? שכל דבר שאתם נוגעים בו מת או שאין לכם כוח או סבלנות לנסות? אני הרגשתי ממש ככה עד לא מזמן, בגלל זה כשאייל מליון פנה אליי בהצעה לכתוב את הפוסט הזה שיתבסס על האדניות המיוחדות שהוא מייבא, ישר קפצתי על המציאה.

על מה מדובר? אדניות מבית TruDrop של חברת Balconies שמכילות מנגנון השקייה עצמי שדורש מילוי רק אחת לחודש-חודש וחצי, ויש לו חיווי על גבי האדנית למתי צריך להחליף, ככה שלא צריך לזכור להשקות כל הזמן ולשים תזכורות בטלפון.

האדנית מגיעה בקופסה גדולה ודורשת הרכבה קלה ממש (הילדים די הרכיבו אותה בעצמם), לאחר מכן ממלאים שק אדמה (קנינו של דשנית), שותלים את השתילים שרוצים (בחרתי במספר צמחי תבלין והוספנו גם פלפל חריף וגרעיני עגבניות שרי שסחטנו לאדמה), ממלאים את המיכל ו.. זהו. אתם יכולים להימתח לאחור וליהנות מהתוצאות.

מה שהאדנית הזו אפשרה לנו זה ליהנות מלראות את מה ששתלנו גדל ומתפתח במהלך החודש, בלי לדאוג להשקיה. שמנו אותה ממש מחוץ למרפסת והילדים כמעט מדי יום יוצאים החוצה לבדוק מה התקדם, נוגעים, מלטפים את העלים השונים ומריחים. זה ממש ענה לי על משהו שדי הפחיד אותי בקשר לגידול של משהו חי במרפסת, כי בעבר כמעט כל דבר ששמתי שם נשכח ומת.

אחרי ניסיון של כמעט חודש בגידול צמחים, ההמלצה שלי להורים שמרגישים כמוני זה להתחיל בקטן, לנסות, ליהנות מהתהליך ולתת לילדים חוויה. גם אם לא תצליחו לגדל בסוף כלום – הפעילות המשותפת ועצם הרצון שלכם יישארו לתמיד אצל הילדים, והניסיון יעזור לכם ללמוד לפעם הבאה ולהשתפר – אם רק תרצו. תכלס – נכון לכל דבר בחיים.

קבוצות ודפי פייסבוק ששווה להיכנס אליהם כדי ללמוד

1. מרפסות מעוררות השראה בישראל – כל מה שאתם צריכים לדעת על גינה במרפסת, מא'-ת'.
2. משפחה קצת יותר ירוקה – קבוצה של משפחות שאוהבות גינון, חיות סגנון בריא (או לפחות משתדלות) ורוצות ללמוד או להצליח יותר בכל מה שקשור לאקולוגיה.
3. אורבן ג'ונגל BY גברת עם צמחים ?
4. ברק גינת ירק
5. i-Garden

הפוסט נכתב בשיתוף עם הבלוג אדנית – כך תקימו גינת מרפסת בעצמכם