איך ללמד ילדים על אמנות ע"י הגשת חומרים

אני חושבת שלהיות הורים זה גם להיות מורי הדרך של הילדים שלנו, ללמד אותם על העולם ולאפשר להם להיחשף וללמוד דברים חדשים כל הזמן. במדור לומדים יחד בבלוג נגעתי בתחום הזה ממגוון מקומות שונים ויש עוד הרבה נושאים שאשמח לכתוב עליהם בעתיד, והיום אני שמחה לארח את הגר עוז "המדריכה", מפתחת הדרכה לחברות ומוסדות חינוך וגם מנגישה פעילויות לכולם, לתת לנו כלים איך ללמד ילדים על אומנות ע"י דרך שנקראת הגשת חומרים.

*הפוסט כתוב בלשון זכר על ילד אבל מתייחס כמובן גם לילדות.

צילום: Photo by Sigmund on Unsplash

הגשת חומרים- על יצירתיות, ילדים ואמנות

"אתה רוצה שאומר לך מהי אמנות? אילו ידעתי מהי אמנות, לא הייתי מגלה זאת לאיש!"

פאבלו פיקאסו

לפני שנתחיל לדבר על ילדים ואמנות, חשוב לי שנחשוב שניה על השאלה ההו כה פילוסופית "מהי אמנות?". גדולים וטובים התווכחו על זה ואתגרו שוב ושוב את ההגדרה של המושג "אמנות". בפוסט הזה לא נכנס לעומק הדיון, רק נסכים שזה משהו שיש לו הרבה מאוד פרשנויות ודעות.

הפרשנות המפורסמת שבהם היא היצירה של מרסל דושן, שהציג משתנה חתומה במוזיאון כי החליט שזוהי אמנות ועל אף שהוא לא יצר אותה, זה בהחלט היה מעשה יצירתי. עוד אפשר להסכים שיצירתיות היא אחד הכישורים הכי נדרשים היום בעולם, ויכולה לעזור לילדים שלנו בעתיד בפתרון בעיות, בקבלה לעבודה, בהתמודדות עם אתגרים שונים ועוד…

עכשיו – כל הילדים נולדים יצירתיים. 

כל ילד רוצה שיראו אותו, בכל הדרכים בהם הוא בא לידי ביטוי. לכל ילד יש עולם פנימי ומיוחד משלו, שהוא רוצה לבטא ולהציג לעיני האהובים עליו. המטרה שלנו היא לשמר את אותה יצירתיות. לא לדכא אותה ולא ליישר אותה לפי מה שאנחנו חושבים שצריך. 

כשהתחלתי לעבוד על הפוסט הזה, תוך כדי קריאה של חומרים שונים בנושא, נעשיתי מתוסכלת יותר ויותר כי הרגשתי שאין סיכוי שאצליח להכניס את הכל לתוך פוסט. לכן, בפוסט הזה נתמקד בהגשת חומרים, שזו ממש תחילת הדרך של המפגש בין ילדים ואמנות. לבסוף ניגע קצת במקורות השראה, ובכל מקרה, אצרף בסוף רשימת מקורות וקריאה להעמקה. 

"יצירתיות היא בסך הכל אינטליגנציה שמשתעשעת"

אלברט איינשטיין

אז מהי יצירתיות? 

יצירתיות (Creativity) היא יכולתו של אדם לפתור בעיות באופן חדשני ולהפיק תוצרים מקוריים ולא שגרתיים. חשיבה יצירתית קשורה בגמישות מחשבתית. היא מסייעת לאדם לחדש ולייצר את העתיד שלנו, את החדשני, המשפר את יכולותינו.

מתוך אינציקלופדיית אאוריקה

סרטון על יצירתיות:

ילדים צעירים מבטאים את העולם הפנימי שלהם ברוב המקרים לא דרך מילים, אלא דרך יצירות, דרך מעשים יצירתיים ודרך האמנות שלהם. לוריס מלגוצ'י, מפתח גישת רג'יו אמיליה, אומר שלילד יש מאה שפות, והתפקיד שלנו הוא לשמור עליהן, ולא לצמצם אותם לכדי דיבור וציור למשל. 

לכן, נשתדל לצמצם למינימום את ההתערבות שלנו ביצירה של הילד. הדגש שלנו יהיה על הדרך ולא על התוצר. משום שאם יהיה זה תוצר שאנחנו בחרנו – די צמצמנו לו את יכולת הביטוי היצירתית. אחת הדרכים לעשות זאת היא דרך הגשת חומרים.

אנחנו בעצם רוצים שהילד ייצור מתוך העולם שלו. לא מתוך מה שאנחנו נגיד לו.

כשיצירה מתפתחת לאט לאט מתוך היכולות של הילד, הוא מרגיש ביטחון במה שהוא עושה ורוצה להמשיך בזה. ככל שנקדים לא להתערב במשחק וביצירה, כך נשמע פחות בבגרות את המילים: "משעמם לי" כי ילד שמשמר את היצירתיות יוכל למצוא אותה בקלות גם בבגרותו. אותה יצירתיות אגב, יכולה להתפתח לכדי אמנות של ממש, בכל תחום שהוא.

"אם אתה יודע בדיוק מה אתה מתכוון לעשות, למה לעשות זאת? מאחר ואתה יודע, כבר אין טעם בכך. עדיף לעשות משהו אחר."

פאבלו פיקאסו

הגשת חומרים כדרך חיים

"ההגשה היא ההנחיה"

אומרת נונה אורבך (ממש ממליצה לעקוב אחריה וללמוד!) 

במקום לומר "בואו נעשה יצירה" פשוט נגיש חומרים, נניח את החומרים באופן אסתטי במקום בולט וזהו. לא נאמר כלום. לא נציע כלום. מתישהו הילד יגלה את זה, יתקרב ויתחיל ליצור.

יכול להיות שהוא לא יעשה מה שתכננו, או שחשבנו שיתעסק בה לפחות חצי שעה והוא פיזר הכל והמשיך הלאה… אולי נרצה לומר לו "עושים ככה ולא ככה" או "בוא אני אראה לך איך עושים" אבל ממש נשתדל לא לעשות את זה 🙂

הרבה פעמים ילד יצייר ואז יקמט את הדף או יקרע אותו (לא מתוך תסכול דווקא אלא פשוט כי זו חלק מהחקירה שלו) וזה גם בסדר.

בספר של אפרת מור "גן הילדות" היא מספרת על ילדה אחת שציירה בגואש את עצמה במיטה, את החדר שלה ואת אמא שלה, ואז צבעה הכל בשחור (בעצם היא "כיבתה את האור" בציור). הגננות מיהרו להציע לה דף חדש כי חבל להרוס את הציור, אבל מבחינתה היא לא הרסה, היא פשוט חיה את החוויה של הלילה שוב דרך הציור.

כמה חומרים להגיש?

ככל שהילד יותר צעיר- הוא צריך יותר מיקוד בחומרים. לכן לא נגיש את כל החומרים, זה סתם יבלבל אותו, אלא נבחר כמה שרלוונטים לנו לעכשיו. 

אנחנו רוצים שהילד יחקור את החומר כמה שיותר לעומק. יגלה מה התכונות שלו וימצא בעצמו כל מיני דרכים לעבוד איתו. זה לא יקרה בפעם אחת, אבל בכל פעם שהילד ייפגש עם החומר הוא יגלה משהו נוסף. אם נגיש יותר מדי חומרים זה עלול לבלבל ולהציף, חשוב שנהיה קשובים לילדים ונצליח להגיש להם לא קצת מדי חומרים אבל לא הרבה מדי. ככל שהם גדלים הם יכולים להיות יותר עצמאיים בבחירת החומרים שלהם וביצירות שלהם. 

אפשר גם לארגן מרחב יצירה בו מונחים באופן קבוע כל מיני חומרים בסיסיים כמו למשל – דפים, מספריים ודבק, צבעים מסוגים שונים, בצק או פלסטלינה ועוד…וגם אז נוכל מדי פעם להגיש חומר חדש בדרך שאנחנו נבחר (או להפך- להחסיר חומרים) כדי לאתגר אותם ליצור משהו חדש ולדחוף את הגבולות שלהם.

הנה כמה יצירות של ילדים שביקשתי לשתף – כל היצירות הגיעו מהילדים עצמם ולא מתוך הנחיה:

אז איך מתחילים? מתצפתים

איך נדע בעצם מה להגיש קודם? נתצפת.

התצפית היא כלי חשוב מאוד בהרבה משיטות החינוך הקשובות לילד עצמו. כך אנחנו יכולים להכיר יותר את הילד שלנו ולנסות להבין את עולמו הפנימי. לכן, הדבר הראשון שנעשה לפני שנציע חומרים הוא לתצפת. לראות מה מעניין את הילד שלנו, למה הוא נמשך.

הרי כל ילד יוצר משהו. המטרה שלנו היא לאתגר את הילד שלנו בדרך בה הוא בחר. יש ילדים שאוהבים בצק, יש כאלה שאוהבים ליצור מבנים מקרטונים או מלגו. יש כאלה שאוהבים ליצור בחול… 

אם יש לנו ילד בן שלוש שלא אוהב לצייר, גם אם נסדר את הצבעים והדפים הכי יפה ובתוך כדים מוזהבים – הוא כנראה יצייר פס וילך משם.

כמובן! שאנחנו רוצים שיתנסה גם בחומרים שלא נמשך אליהם באופן טבעי ולא יתקבע רק על חומר או שניים. אנחנו יכולים לחשוף אותו לאט לאט לעוד חומרים, אבל לא נעשה את זה בעדינות ובכיף כדי שלא יווצר תסכול מחוסר הצלחה או חרדת ביצוע.

לאותו ילד למשל נוכל להגיש בהתחלה בצק או חימר. ובפעם אחרת מגש עם חול צבעוני כדי שיתנסה בצור בחול (בו קל יותר למחוק ולהתנסות בלי שיפוטיות) בפעם אחרת נוכל להגיש פלסטלינה ובריסטול וכך הלאה… 

מה עושים כשילד רוצה לעשות רק משהו מובנה? 

יש ילדים שמאוד צריכים שיגידו להם מה עושים כי המגוון מלחיץ אותם והם לא רוצים להיכשל. לא הייתי רוצה כמובן שילחצו, כן הייתי רוצה לאפשר להם לשחרר ולעשות אפילו פעילויות במיוחד בשביל זה. למשל לשים מוזיקה מתחלפת ולבקש לשרבט בעיפרון לפי המוזיקה. רק שירבוטים, ולאט לאט לשחרר את התוצר. עוד דבר הוא למצוא יחד איתם הדרכות ברשת ולקבל השראה מה הם היו רוצים. 

בספר של אפרת מור "הילדות כתרבות" היא מבדילה בין יצירה חופשית לבין מלאכה או הכנת קישוטים, שם המטרה היא התוצר והוא לא משהו אישי בדרך כלל. חשוב להציע הכנת קישוטים כאלה לילדים שמוכנים לזה (למשל דפי צביעה- לא לפני גיל חמש) והיכולת המוטורית שלהם מתאימה.

כל אלו באים בנוסף ולא במקום יצירה חופשית.

מה עושים עם היצירות?

מצד אחד- אמרנו שהתוצר הוא לא חשוב אלא ההתנסות. מצד שני, אם תולים את היצירה במקום בולט בבית, זה לבטח יגרום לילד תחושת גאווה והרגשה שמתייחסים ברצינות ובכבוד ליצירה שלו, ויכול גם לעודד אותו להמשיך ליצור.

לכן, כשאנחנו רואים את היצירות של הילד שלנו, אפשר להתייחס ולתאר מה אנחנו רואים (אני רואה שהשתמשת בהרבה כחול וסגול), לשאול אם הוא היה רוצה לספר לנו משהו על זה, ולשאול אותו אם הוא היה רוצה לתלות את זה או להראות לסבתא או משהו כזה. לפעמים התשובה תהיה כן ולפעמים לא, וזה ממש בסדר.

הנה עוד כמה יצירות שהגיעו מתוך העולם של הילד ולא מתוך הנחיה.

מה עושים אם הילד רוצה שיציירו לו או שתציירו איתו? 

יש כל מיני תשובות לשאלה הזו. הכי קיצונית אומרת "פשוט אל תציירו איתו/ לידו". אני חושבת שהתשובה היא איפשהו באמצע. כלומר – להשתדל לא לצייר לו הכל כי אז הוא יכול להרגיש חסר ביטחון לצייר לידכם, וגם לא להתעלם מהבקשות שלו.

אפשר לנסות לחפש ציור דומה ולנסות להעתיק יחד, אפשר פשוט לשרבט יחד כדי לתת את התחושה שזה בסדר לשרבט, ואני בטוחה שכל אחד ואחת יכולים למצוא את הדרך שלהם 🙂 

"הייתי זקוק לארבע שנים כדי ללמוד לצייר כמו רפאל, ולתקופת חיים שלמה כדי ללמוד לצייר כמו ילד."

פאבלו פיקאסו

לסיכום- הנה מה שאנחנו יכולים לעשות בשביל לעודד את היצירתיות של ילדינו ולא להכניס אותה לתבנית

  1. תצפית – לראות מה מושך את הילד, מה מעניין אותו, מה הוא אוהב לעשות.
  2. חשיבה על חומרים – למשל – ילד שאוהב בנייה, נוכל להציע לו הרבה סוגים של קרטונים ליצירה תלת מימדית.
  3. הגשת חומרים – לילדים צעירים נגיש בכל פעם מספר חומרים מצומצם בכדי שיוכלו להתרכז ולחקור אותם לעומק. ככל שהם מכירים את החומרים ואחרי שנחשוף אותם כמה פעמים. נוכל לארגן מרחב קבוע בו יהיו כל מיני חומרים בסיסיים אליהם אפשר לגשת באופן חופשי.
  4. אתגר והעמקה – גם כשיש לנו כבר פינת יצירה והרגלי יצירה, אפשר להמשיך ולהציע חומרים נוספים וחומרים חדשים בהגשה אסתטית ומושכת, כדי לאתגר את הילד לבחון את הגבולות שלו.
  5. התבוננות בתהליך – לא לומר מה צריך לעשות, לא לומר "ככה לא עושים". גם אם הילד קרע או גזר את היצירה- זה בסדר וזה חלק מהתהליך.
  6. התייחסות ליצירה- אם הילד רוצה להראות לכם מה שיצר ולספר לכם על זה- מעולה! אפשר גם לציין בפניו מה אתם רואים בענייניות (כלומר אין צורך לומר "וואו אני רואה פה דולפין בתוך ארמון" אם אין את זה חחח) ולשאול אותו / לומר לו שהיינו שמחים לתלות את זה בבית.
  7. ליהנות מזה! לזכור שזה סך הכל אמור להיות כיף! לא נורא אם לא עשינו בדיוק את מה שכתוב/ את מה שצריך… אם אנחנו לא נהנים מזה, או אם זה גורם לנו סטרס- אפשר להניח לזה ולנסות שוב במועד אחר 🙂

רעיונות לחומרים שאפשר להגיש

חילקתי את הרשימה לחומרים קבועים שהם לא ממש מלכלכים ולא דורשים שום דבר מיוחד, ולחומרם מאתגרים שאפשר לעשות מדי פעם כשיש לכם אורך רוח לקצת בלאגן.

*זה ממש בסדר אם הילד לא ניגש לזה, או ניגש ומפזר הכל וכאלה דברים… כל הרעיון הוא בחשיפה. מה שלא הולך ישר, אפשר לקחת ולהציג שוב בעוד שבוע (וגם מה שכן עובד אותו דבר) כך אפשר בעצם לאפשר הכרות ועבודת עומק עם החומרים, ולאט לאט נוצרים הרגלי עבודה, עד שבסוף (אני מקווה) לא כל הגואש נשפך על הרצפה…

חומרים קבועים (אפשר בכל יום לבחור משהו, או פשוט להשאיר את הכל גלוי ונגיש)

  • דפים וצבעי שעווה
  • דפים וצבעי פנדה
  • דפים ומדבקות צבעוניות (אפשר להוסיף וואשי טייפ ואיזולירבנד צבעוני)
  • דבק סטיק וחתיכות בריסטול
  • בצק משחק ומקלות ארטיק (בהמשך אפשר לגוון- להוסיף מנקי מקטרות/ עיניים זזות/ מקלות גפרורים)
  • חול קינטי
  • גלילי נייר/ קופסאות שונות ושדכן, מספריים, מסקינטייפ

חומרים מאתגרים

  • צבעי גואש, קרטון ומכחולים
  • צבעי ידיים וקרטון/ בריסטול קשיח
  • בצק מלח- לא מלכלך פשוט דורש הכנה
  • דבק פלסטי, מקלות ארטיק וחומרים מהטבע
  • מספריים, עלים ופרחים
  • בצק עננים
  • חול ירח

מוזמנים להכיר עוד את הגר עוז באתר שלה, בדף הפייסבוק ובאינסטגרם.

אהבתם את הפוסט? ספרו לחברים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

רוצים אותי מה חשבתם על הפוסט?

אשמח מאוד לקרוא ולשוחח אתכם פה בתגובות

2 מחשבות על “איך ללמד ילדים על אמנות ע"י הגשת חומרים”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצה לעצב את חדר הילדים לגמרי בעצמך?

רוצה להתאהב בחדר הילדים שלך? הגעת למקום הנכון!

הצטרפי לקורס דיגיטלי שילמד אותך איך לעצב את חדר הילדים לגמרי בעצמך (עם קצת עזרה מאיתנו).

 

מחיר: ₪600 

חדש! קייטנת קיץ לילדים + יומן הקיץ שלי

רוצה לתת לילדים תעסוקה מעניינת, חינוכית וממש כיפית בחופש הגדול? הקייטנה בשבילך!

55 עמודים של כיף, מתאימים לגילאים 4-8.

 

מחיר: ₪60

 

פוסטים חדשים בבלוג

המדריך המלא לארגון חדר המשחקים

ספר - המדריך המלא לארגון חדר הילדים

בספר, תמצאו שפע כלים, רעיונות, השראות ודוגמאות לסידור חדר המשחקים, או אזור המשחקים בחדר הילדים/הסלון, כדי שתוכלו ליישם בצורה קלה וליהנות מחלל מסודר שמאפשר לילדים לשחק וגם ללמוד איך לסדר בעצמם.

 

מחיר: ₪60 

קטגוריות פופולריות

קצת עליי

שרון גולן - יוצרת הבלוג

שרון גולן, בלוגרית ומעצבת. את הבלוג יצרתי מתוך אהבה לאוכל ומתוך רצון ליצור מקום בו אפשר ללמוד, ליצור ולשחק עם אוכל והילדים שלנו.
קראו עוד עליי

המשיכו לעקוב גם כאן...

תודה על האהבה - בלוג השנה

גלילה למעלה