איך לגרום לילדים לאכול יותר מגוון – פוסט אורח של קארין בונן אברג'ל על התמודדות יצירתית עם סרבני אוכל + 2 פרינטבלס להורדה

יצא לי לעסוק לא מעט פה בבלוג בנושא של בררנות וסרבנות אוכל, בעיקר כי אני נתקלת בקושי לפעמים עם הילדים שלנו וגם מדברת עם הרבה הורים על הנושא הזה, שמסתבר שהוא נוגע כמעט בכל ההורים, ברמה כזו או אחרת.

חלק מהפוסטים הקודמים בנושא הזה היו: אוכל בריא, הפרעות קשב ומה שביניהם – פוסט אורח מאת סמדר לביא, על מתכונים לילדים רגישים לחלב, סרבנות אוכל וממרחים שקטנטנים אוהבים, איך גורמים לילדים לאכול בריא? הנה 5 צעדים פשוטים שתוכלו ליישם כבר היום ו- תכנית 3 צעדים להחזיר את הכיף לארוחות הילדים.

דבר נוסף שלמדתי עם הזמן והשיחות על הנושא הוא שלאנשי מקצוע שמטפלים בקשיים אחרים שילדים חווים – נוגעים גם בבררנות ובסרבנות כחלק מהטיפול, וחשוב לי פה בבלוג להביא את הכלים בהם הם משתמשים כדי שכולנו – ההורים – נוכל להשתמש בהם ולחוות יותר הצלחות עם הילדים שלנו.

לכן ביקשתי מקארין בונן אברג'יל, מרפאה בעיסוק לילדים (וחברה טובה 🙂 ) לכתוב לנו על הדרכים בהן היא עובדת עם הילדים ומנחה תוך כדי את ההורים בתהליך.

** שימו לב: מחכים לכם 2 פרינטבלס להורדה בסוף הפוסט, כדי שתוכלו ליישם את הכלים כבר היום.

כמרפאה בעיסוק העובדת בגני חינוך מיוחד של משרד החינוך ומנסיוני כאמא לשלושה ילדים שאחד מהם, האמצעי, מציג בררנות באוכל, אני עוסקת רבות בהרגלי אכילה, מטפלת בילדים עם קשיי אכילה ומדריכה את צוות הגן לגבי הארוחה בגן כשהמטרה שלי היא ליצור סביבת ארוחה מושלמת לילדים. אני רוצה לראות את הילדים אוכלים בנחת, מתנסים במגוון מאכלים, מקיימים תקשורת מילולית מתאימה תוך כדי הארוחה ואוכלים באופן עצמאי.

בפוסט זה נעסוק ב"מה הילד אוכל" ולא ב"איך הוא אוכל".

אם אתם הורים לילדים שחוששים/נמנעים/מסרבים בכל תוקף להתנסות במאכלים שאינם מוכרים, או מציגים בררנות באוכל הפוסט הבא הוא בשבילכם.

אבל רגע לפני שנתחיל, ניישר קו – מה היא בררנות באוכל אצל ילדים?

ההגדרה להפרעת אכילה בררנית היא סירוב לאכילת מזונות מסוימים על בסיס צבע, מרקם, ריח וטעם במידה כזו שנדרשת תזונה משלימה עקב מחסור תזונתי משמעותי.

עם זאת, ישנם מקרים רבים, קלים יותר, של ילדים המוגדרים כבררנים על ידי הוריהם גם מבלי שיהיה חסר תזונתי כלשהוא.

כך או כך במידה ושגרת האכילה של ילדכם מטרידה אתכם והוא מציג בררנות במידה מסוימת, שמחה לספר לכם שיש מה לעשות בנושא ולנו ההורים יש את היכולת לסייע לילדינו.

הורים לילדים שמציגים קשיים באכילה כמו, אכילה בררנית, חוסר תיאבון, אכילת כמויות מזון קטנות/גדולות, אכילת מזון שאינו מזין . עומדים בפני דילמה- "עד כמה להיכנס לתוך הצלחת של הילד שלי?", חודרנות לעומת ויתור. "עד כמה להעיר לו ולהתערב?"

מצד אחד – "לא יכול להיות שהילד שלי אוכל רק שניצל מעובד לארוחת הצהריים, זה לא בריא!"

מצד שני – "מוטב שיאכל את זה ולא יישאר רעב ומי אני שאחליט לו מה לאכול?

לתפיסתי, תפקידנו ההורים הוא לעודד את הילד להרחבת מגוון המאכלים, להפחית מאכלים שאינם מזינים ובריאים ולהגביר אכילת מאכלים מזינים.

אבל איך עושים את זה?

מי שלא מעז לא מצליח
מי שלא מעז לא מצליח
  1. נכבד את ילדנו – הצלחת שלו היא המרחב האישי שלו, לא נחדור אליה ללא רשותו.ניכנס לנעליו ונחשוב תמיד כיצד היינו מרגישים אילו היו נוהגים בנו כך. מומלץ לשאול את הילד בצורה חיובית: "אפשר להגיש לך שניצל?", "אפשר להניח לך בצלחת ירקות?"
  2. אופן ההגשה – נשים בצלחת של הילד את האוכל מבלי להעמיס בכמות גדולה. אסתטי יותר ופחות מלחיץ, נזכור שאם הוא ירצה הוא יבקש עוד. אפשר גם לעודד את הילד לשים לעצמו את האוכל מהצלחת המרכזית.
  3. חשיפה הדרגתית למאכלים עשויה לסייע – ישנם כמה שלבים שניתן לנקוט עוד לפני ה"ביס". (דמיינו לעצמכם מאכל שהילד שלכם נמנע ממנו או מאכל חדש שאינו מכיר):
    – שלב ראשון – נניח את המאכל על השולחן, בצורה אסתטית ובכמות קטנה
    – שלב שני – נציע לילד רק לגעת במאכל במידה ואנו צופים התנגדות אפשר לשלב זאת בדרך משחקית.
    לדוג' להציע לו לחתוך אותו עבורכם או להגיש לכם ממנו (גם אם זה באמצעות כף/מזלג)
    – שלב שלישי – נציע לילד רק להניח את המאכל על השפתיים "לתת לו נשיקה, שלא ייעלב" (המאכל ;))
    – שלב רביעי – נציע לילד לגעת במאכל עם הלשון
    – שלב חמישי – נציע לתת ביס קטן, נסביר לילד שאינו חייב לאכול מאכל מסוים אך מאוד חשוב לנו שלפחות יטעם ממנו.
    *חשוב – במהלך כל השלבים נמשיך להציע לילד לאכול מהמאכל במידה וניתקל בסירוב נפעל על פי השלבים. במעבר משלב לשלב נזכיר לילד שהצליח את השלב הקודם, לדוג': "כבר הצלחת לגעת במלפפון עם השפתיים ולתת לו נשיקה, וראית שזה לא כלכך נורא.. היום נעלה שלב ותנסה לתת ביס קטנטן".
  4. נבואה שמגשימה את עצמה – ניזהר ונישמר בלשוננו "מהדבקת תוויות"- כמו: "עומרי לא אוהב/ שונא לאכול ירקות…" ילדים עשויים לאמץ אמירה כזו, וכך נסגור בפניהם דלתות. נזכור שאולי היום לא, אבל אולי מחר דווקא כן, יום יבוא והוא עשוי לטעום ואף לאהוב את זה. (לא נדבר עליו עם חברה/סבתאסבא/הגננת בנוכחותו- זה נכון תמיד לא רק בהקשר האוכל…וגם לא ברמזים! אההה…וגם לא באנגלית…הם חכמים מכפי שנדמה לנו).
  5. בלי לחץ – נשתדל להראות לילד כי איננו מודאגים באשר לאוכל, אין צורך להפריז בהפחדות כמו: "אם לא תאכל אז….(נמנע מסיפורי זוועות על דברים שקרו לילדים שלא אכלו/לא אכלו בריא) כן מומלץ להסביר על החשיבות באכילת מזון מזין מבלי לעורר פחדים ותוך שימוש בשפה חיובית ("באוכל יש ויטמינים שבונים לנו את העצמות והשרירים, כדי שתוכל לשחק כדורגל/כדורסל/קראטה, הגוף שלך צריך שתאכל מזון מזין ובריא שייתן לו כוח").
  6. דוגמא אישית – נשב לארוחה משפחתית ונמלא את הצלחת במגוון המאכלים הנמצאים על השולחן, נשתף את הילדים באוכל שאותו אנו אוכלים, במיוחד אם זו הפעם הראשונה שאנחנו טועמים.
  7. חשיפה – נמשיך לחשוף את הילד למאכלים מזינים שחשוב לנו שיאכל ונציע לו לטעום מהם, גם אם אנחנו יודעים שאינו אוכל מהם בדרך כלל. אם נפסיק לחשוף ניקח ממנו את ההזדמנות שבבוא היום ינסה.
  8. התנסות – במקום – "אם תאכל….אז…." נאמר- "קודם תאכל ….(ניתנת לילד הבחירה לאכול מתוך המוצע בארוחת ערב ואין מבקשים ממנו לאכול מהכל) ואחר כך תאכל לאכול…. (קינוח שמוסכם אצלכם בבית, אצלנו לדוגמא הקינוח הוא שקדים וחמוציות שלביא מאוד אוהב ויכול להיות גם 3 קוביות שוקולד מריר).
  9. תפריט שבועי קבוע לארוחות ערב שהוצג לילד, הכולל בתוכו גם מאכלים "מאתגרים" אך בנוסף אליהם תהיה חלופה שהילד יכול לאכול ממנה.
  10. הגשת האוכל לשולחן בדירוג – אפשר להניח על השולחן צלחת מלאה בירקות ורק כעבור כ-5 דק' להגיש מאכל נוסף וכך הלאה. מה שעשוי לקרות הוא שהילדים ינשנשו מהירקות בזמן ההמתנה לאוכל, נצלו את הזמן כדי לתת דוגמא ונשנשו ירקות בעצמכם.
  11. foodplay – זמן האוכל יכול להיות זמן מעולה למשחקים מעודדי אכילה כמו:
    – אחד הילדים עוצם עיניים ואנחנו מכינים לו "ביס" על מזלג, תפקידו יהיה לנחש מה המאכל (אפשר לנעוץ במזלג 2-3 פריטים, לדוג'- חביתה ומלפפון).
    – עיצוב הצלחת- כל אחד מעצב לעצמו את הצלחת ומשתדל להשתמש בכל המאכלים שקיימים על השולחן.
    – עושים "לחיים" עם האוכל – כל אחד בתורו בוחר מאכל מסוים, נועץ בו את המזלג או מרים ביד, כולם צריכים לקחת את אותו המאכל ואז עושים ביחד "לחיים".
  12. שיתוף הילדים בהכנת הארוחה – נכון זה דורש זמן והרבה סבלנות ואיפוק מצדנו, אז אם יש לכם יום טוב כזה ויש לכם מספיק זמן בשביל זה (מומלץ להתחיל עם זה מוקדם) אתם יכולים גם להנות מזה. ואם לא – אפשר לשתף את הילדים בחלק מההכנות – סחיטת לימון לסלט או ללימונדה, עריכת השולחן, הכנת כריכים, הכנת צנימים…
  13. מיקום הארוחה – חשוב שהארוחה תהיה מרוכזת במקום אחד שמאפשר לכולם לשבת יחד, מי אמר שחייבים לשבת סביב השולחן? אפשר מדיי פעם לגוון ולצאת לאכול בחצר/ בגינה, וביום קר אפשר גם לפרוס מפת ניילון על הרצפה במרכז הבית ולעשות פיקניק בתוך הבית.
צלחות ילדים ברשת SOHO
צלחות ילדים ברשת SOHO

אני מאמינה שאם ננהג בכבוד, בסבלנות וסובלנות ובחוכמה נצליח לעזור לילדנו ולו במעט. ממליצה להדפיס את ההמלצות וכל ארוחה לבחור שתי המלצות שאתם מיישמים. אז שיהיה בהצלחה!

על האורחת שלנו:

קארין בונן אברג'יל, מרפאה בעיסוק לילדים.

קארין אמא לנויה (7) לביא (3.5) וגפן (3 ח') מתגוררת בישוב להבים, מרפאה בעיסוק לילדים במסגרות חינוך מיוחד ובעלת קליניקה טיפולית, עוסקת בטיפול בילדים על הרצף האוטיסטי ובילדים עם עיכוב התפתחות.

לדף העסקי של קארין

קארין בונן אברג'יל- מרפאה בעיסוק

הפרינטבלס להורדה:

מתנה להורדה - 13 דרכים להתמודדות עם סרבנות אכילה
מתנה להורדה - 13 דרכים להתמודדות עם סרבנות אכילה
מתנה להורדה - חשיפה הדרגתית למאכלים - איך עושים את זה?

אהבתם את הפוסט? שתפו עם חברים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

רוצים אותי מה חשבתם על הפוסט?

אשמח מאוד לקרוא ולשוחח אתכם פה בתגובות

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים אחרונים

קטגוריות

קצת עליי

שרון גולן - יוצרת הבלוג

שרון גולן, בלוגרית ומעצבת. את הבלוג יצרתי מתוך אהבה לאוכל ומתוך רצון ליצור מקום בו אפשר ללמוד, ליצור ולשחק עם אוכל והילדים שלנו.
קראו עוד עליי

המשיכו לעקוב גם כאן...

תודה על האהבה

אולי יעניין אותך גם