כמו שהבנתם מהפוסטים האחרונים בבלוג שעסקו באיך להכין את הילדים לארוחות עשר בבית ספר, ובטיפים להכנת פינת הלימוד לילדים, אנחנו בשיא ההכנות לעליה של הבנות שלנו לכיתה א'. כדי להרגיע את החששות שלכם (ושלי), הבאתי לבלוג שורה של מומחיות שיתנו לכולנו בשבועות הקרובים כלים איך להתמודד עם השינוי ואיך להכין בצורה טובה ורגועה יותר את הילדים שלנו לקראת העלייה לכיתה א'.

הפעם אני מארחת את קארין בונן אברג'יל, מרפאה בעיסוק לילדים וחברה טובה שלי, שכבר התארחה פה בפוסט על איך לגרום לילדים לאכול יותר מגוון. 

קארין הבמה שלך:

הכנה לכיתה א' או בעצם… הכנה לחיים?!
בית הספר כמיקרוקוסמוס של החיים.
ההתרגשות עצומה, התינוק שלנו גדל לנו מתחת לאף והנה הוא עולה לכיתה א', איך זה קרה?

להערכתי רוב ההורים שיישאלו מה זה כיתה א' בשבילם יענו – קריאה וכתיבה.

אנחנו מצפים שהילדים שלנו יסיימו גן חובה כשהם מזהים וכותבים את כל האותיות, שולטים בצליל פותח וצליל סוגר, אוחזים טוב את העיפרון וכו'. אבל – רגע… מה יעשה הילד עם כל האותיות והמספרים כשיתבקש למלא דף עבודה שלם באופן עצמאי? האם יוכל להתמיד ולמלא את המשימה באופן עצמאי ללא תמיכה ועידוד, ללא הפסקות? מה יעשה כשכל החברים יספיקו לצאת להפסקה לפניו ופתאום יישאר לבד, כיצד יצטרף אליהם למשחק? איך יגיב במצבים חברתיים שונים בהפסקה כשאין איש צוות זמין אליו? כיצד יתמודד כשיגלה שאין לו בתיק כריך כי מישהו שכח להכניס אותו לתיק? ומה יעשה אם תכאב לו הבטן ויהיה חייב ללכת להתפנות אבל המורה מרשה רק בהפסקות?

כיתה א', עוד לפני האותיות והמספרים – היא מעבר משמעותי ביותר עבור הילד, בועת הגן מתנפצת והילד נכנס לתוך סביבה חדשה מוצפת גירויים – רעשים/ קולות/ מראות והכל בקנה מידה הרבה יותר גדול ממה שהיה רגיל אליו עד כה. כמות של מידע חושי זורמת אל הילד, שהמערכת החושית שלו עדיין לא מורגלת אליהם. 
לכן, זכרו את העומס החושי רגשי הילד חווה והיו רגישים לשינויים שחלים אצלו.

נוסף על זה הדרישות שונות גם כן. היחס בין זמן משחק לזמן למידה משתנה באופן דרמטי, עבור ילדים שעד לא מזמן ישבו חצי שעה בפינת קוביות או שיחקו "משפחה" בפינת בובות. אז איך אנחנו יכולים לעזור לילדים שלנו להתכונן לקראת האירוע המחולל?

ראשית, כל חשוב להבין שההכנה לכיתה א מתחילה הרבה לפני גן חובה ואנחנו, ההורים, אחראים להכנה של הילד שלנו לכיתה א', ברמה הרגשית, החברתית, עצמאות, התארגנות והרגלי העבודה.

ועכשיו לפרקטיקה – כלים שיעזרו לנו ההורים בהכנת הילדים:

1. ראו בכל בעיה שיש לילד הזדמנות פז ללמידה, תובילו את הילד לחשוב ולמצוא פתרון בעצמו, תנו תחושה שאתם בטוחים שהוא יכול ומסוגל.
2. היו מעורבים ולא מתערבים בקונפליקטים בין אחים, עזרו לילדים ללמוד את דרך הפשרה, וויתור תמידי ומצד שני כוחנות קיצונית אינם מעודדים פיתוח מיומנויות חברתיות.
3. הלמידה החברתית של הילדים מתחילה מבית ולכן השתמשו בסיטואציות בין אחים ללמידה חברתית, זכרו שבמסגרת החינוכית ייאלצו הילדים להתמודד בעצמם, לכן הבית הוא זמן מעולה עבורכם להקניית כלים להתמודדות. הימנעו משימוש במרותכם כהורים כדי לפתור סיטואציות (דוגמת -"אם אתם רבים, אני לוקח/ת את השלט") הובילו אותם לחשוב על פתרון הולם ששני הצדדים ייצאו מרוצים.
4. השקיעו בזמן חברתי לילדים – עודדו אותם להזמין חברים ולהתארח אצל חברים.
5. עזרו לילדים להיות עצמאיים בכל הקשור בטיפול עצמי והיגיינה (ניגוב צרכים, שמירה על היגיינה).
6. בססו הרגלים בריאים כמו ישיבה מאורגנת ליד שולחן בזמן האוכל.
7. עודדו את הילדים למשחקי קופסא וחשיבה באופן עצמאי, הוציאו מהארון 2-3 קופסאות משחק והניחו במקום מרכזי בבית. אם זיהיתם שהילד/ה מתקשה וטווחי הקשב קצרים הגדירו זמן ריאלי למשחק ונסו להאריכו מפעם לפעם.
8. עודדו לזמן פנאי אישי, שאינו קשור במסכים, אם הילדים לא מוצאים תעסוקה חשבו יחד על פעילויות שיכולות לעניין אותם. כתבו על דף ואפשרו להם לבחור בעצמם את הפעילות המועדפת, במידה ומתקשים, הגדירו זמן עבור פעילות פנאי אישית.
9. עודדו זמן יצירה חופשית – ארגנו שולחן עליו תגישו סלסילה עם כלי כתיבה מסוגים שונים, דפים שונים, אריזות ממוחזרות, מספריים ודבק. הובילו את הילדים ליצור בעצמם ככל העולה על דמיונם. כך תוכלו לאפשר התנסויות גרפומוטוריות ולתרגל השלמת מטלה באופן עצמאי.
10. עזרו לילדים לחשוב על ארגון הסביבה, אפשרו לילדים לקחת חלק בפעילויות שמקדמות יכולת התארגנות כמו – סידור החדר, סידור חדר הצעצועים, עריכת שולחן, מיון חפצים שונים, פיזור כלים מהמדיח, פיזור מצרכים לאחר קניות.
11. בקשר לאותיות ולמספרים, לכל ילד קצב למידה משלו וערוץ למידה ייחודי לו, אם אתם או הגננת זיהיתם שיש לילד קושי בזיהוי אותיות/ספרות וכתיבתן נסו לתרגל איתו דרך תחומי העניין שלו, דעו שאפשר לשלב למידה אפילו תוך כדי משחק כדורגל. כשיש מוטיבציה יכולת הלמידה גבוהה יותר.
12. בלילה לפני השינה… אם יש לכם אפשרות לשכב לכמה רגעים ליד הילד ולדבר איתו על היום שעבר… מבטיחה לכם שהוא ישתף אתכם ביותר מידע מאשר הוא משתף כשאתם שואלים אותו מיד לאחר שאספתם אותו מהמסגרת. השיתוף של הילד בחוויות עוזר לו לעבד את המידע ולארגן אותו.

שיהיה המון בהצלחה,

קארין בונן אברג'יל,
מרפאה בעיסוק לילדים