הבנות שלנו עולות לכיתה א' שנה הבאה, וכמו שאר ההורים שמגיעים לשלב הזה, אנחנו מתרגשים, חוששים ובעיקר לא מאמינים שהן כבר לא תינוקות קטנות אלא ילדות בוגרות (יחסית,כן?) שעוברות לשלב הבא בחייהן. אז כדי ללוות אותן כמה שיותר בטבעיות וללמוד תוך כדי זה על כל התהליכים שהן יעברו פתחתי מדור חדש בבלוג בשם 'לומדים יחד' בו נלמד ממומחים מתחומים שונים על מעברים של ילדים ואיך מתמודדים איתם, בהקשר של האוכל ובאופן כללי.
הפעם אני מארחת את ליאת שמרלינג מאיר, אמא לאביגיל, מחנכת כיתות א'-ב' ובעלת הבלוג מורה בפיג'מה, כדי ללמוד ממנה איך להיערך למעבר לכיתה א' בפן של ארוחות העשר – מה דומה, מה שונה ולמה חשוב לשים לב.
אחד הנושאים שאני עוסקת בהם לא מעט בכיתה הוא עניין האוכל… או ליתר דיוק מתי אוכלים? מה אוכלים? מי אוכל מה? ולמי אין אוכל?
מוזר שעד היום לא כתבתי על זה, אבל אז הגיעה שרון גולן המופלאה שאחרי הבלוג שלה אני עוקבת עוד מלפני שהפכתי להיות אמא והזמינה אותי לכתוב על המעבר לכיתה א', ארוחת עשר ומה שביניהם…
המעבר מגן הילדים לכיתה א' הוא מעבר מרגש, משמעותי וחשוב בחייו של ילד (וגם של הוריו). כל כך הרבה דברים חדשים – המבנה הגדול ששונה מהחממה של גן הילדים אליו צריך להסתגל, סדר היום, מספר אנשי הצוות שהילד פוגש, ציפיות, דרישות, כללים ועוד.
ומה לגבי האוכל? אז אוכלים פחות או יותר כמו בגן – כל ילד מביא את קופסת האוכל שלו ויחד יושבים ואוכלים בזמן שמוקדש לכך. אז למה בעצם אני כותבת על זה אם זה כמו בגן? מאחר ואני מרגישה שיש איזה עיסוק מתמיד מצד הילדים סביב האוכל, מאחר ובזמן האוכל עולים לא מעט עניינים וגם כי במהלך השנים שאני מחנכת למדתי איך הפסקת האוכל יכולה לעשות לילד את היום או להפך…
אז הנה 5 תובנות על כיתה א', "ארוחת עשר" ומה שביניהם...
- "אני רעב" – לא מעט ילדים מגיעים לבית הספר וכבר בשעה 8:20 הם מכריזים שהם רעבים. באופן אישי, אני מאפשרת לילדים לאכול מתי שהם רוצים אבל לא בכל הכיתות זה עובד כך. לאכול בבוקר זה קריטי, נכון שיש ילדים שלא רעבים מיד כשהם קמים, מצד שני לא לאכול מרגע שהתעוררת ועד השעה 9:30 זה אתגר לא קטן, בוודאי כשאתה אמור להתרכז וללמוד דברים חדשים. לא כל המורות גמישות ומאפשרות לילדים לאכול כשהם רעבים ולכן, כדי שהילדים יגיעו רגועים בבית הספר ויהיו פנויים ללמידה חשוב שיאכלו משהו, אפילו בדרך…
- "אין לי כריך" – אחד הדברים שגורמים לילדים לפרוץ בבכי ומכניס את ההורים ללחץ באמצע היום זה כשהאוכל נשכח בבית על הדלפק במטבח… אני מאמינה שחלק מהאחריות ועידוד העצמאות של ילד בכיתה א' זה להכניס בעצמו את קופסת האוכל לילקוט. בדרך זו הוא יודע מה יש לו בכריך, האם יש לו מספיק אוכל, איפה בילקוט נמצאת קופסת האוכל וחשוב לא פחות – מוריד לכם משימה אחת בעומס של ארגוני הבוקר. אתם בטח אומרים לעצמכם "שטויות, אני שמה לו את האוכל, מה העניין?" אבל זה עניין גדול. כי כשילד מכניס לבד את קופסת האוכל לילקוט נוצרת אצלו תחושת האחריות לציוד שלו ותחושת ביטחון וודאות שאכן יהיה לו מה לאכול היום. מעשה קטן, משמעות גדולה.
- "אני לא אוהב את מה שאבא שם לי בכריך" – מכירים את זה? הילד ביקש גבינה, הגיע לבית הספר והיום, הוא לא אוהב גבינה. "אני לא אוכלת שום דבר חוץ מכריך עם שוקולד…" ויש עוד רפרטואר שלם של משפטים כאלה… איך מונעים את נושא הוויכוחים והחיכוכים סביב "מה בכריך?" פשוט מאוד – "טבלת כריכים"! מכינים טבלה שבועית בה אתם מחליטים מראש יחד עם ילדכם מה יהיה לה בקופסת האוכל מדי יום, בצורה זו גם לכם יותר נוח להתארגן וגם הילד יודע מראש מה יהיה לו לאכול, אין הפתעות וכולם מרוצים.מדי שנה יש לי תלמיד/ה שאוכלים רק ממתקים וה"טבלה השבועית" מאפשרת להם לגוון באוכל וכן, ההורים שולחים אותה אלי כך שגם אני יכולה לעקוב ולהגיד לילד "תראה איך אני קוראת מחשבות… היום יש לך בכריך, גבינת שמנת ומלפפון". הם תמיד באים לשאול אותי "את יודעת מה יש לי היום בכריך?" וכך גם אני מעורבת בצורה חיובית בארוחה.
- "אפשר להביא ממתקים?" – אני מבינה את הצורך לאכול משהו מתוק בסוף הארוחה ולכן עוגיה או חטיף אנרגיה הם פינוק נהדר, רק חשוב שתביאו אחד כי אם שלחתם שניים כבר יצרתם מצב שיתחילו לבקש מהילד שלכם לחלוק ופה… מתחילות לא מעט בעיות.
- "תראי מה אמא כתבה לי!" – אחד הדברים שמשמחים את הילדים ויכולים לעשות להם את היום זה כשיש להם פתק הפתעה בקופסת האוכל. לכם זה לוקח ממש רגע אבל עבור ילדכם זה יכול לעשות שינוי גדול. ישנם הורים שכותבים פתק כללי כמו "שיהיה לך יום נהדר" ויש הורים שנעזרים בפתקי על מנת לעודד התנהגויות חיוביות כמו "אני בטוחה שהיום כשמישהו יכעיס אותך, תזכור לנשום ולספור עד שלוש". פתקים בקופסת האוכל זה דבר משמח ויכול לעשות לילד שלכם את היום!
אז כמה דברים לסיכום...
חשוב לשלוח את ארוחת הבוקר בתוך קופסה כך שהאוכל לא יתפזר בתיק והילדים יוכלו לאכול בצורה מסודרת. כדאי לגוון ולשלוח כריך, פרי / ירק וחטיף (אנרגיה) כך שאם לילד פחות מתחשק כריך כרגע, תהיה לו אפשרות לבחור מה לאכול מתי. חשוב שילדכם יכניס את קופסת האוכל לילקוט בעצמו כך שידע בוודאות שיש לו קופסת אוכל, היכן היא נמצאת בילקוט וחשוב לא פחות – מה יש לו לאכול. "טבלת כריכים" תעשה לכם חיים קלים ואין כמו פתק קטן מאבאמא כדי לעשות להם את היום.
שיהיה בתאבון,
ליאת
