האני מאמין שלי הוא קודם כל חשיפה, ניסוי, תהיה וטעימות של דברים חדשים.

אני שומעת לא מעט הורים שאומרים שהילדים שלהם אוכלים רק דברים ספציפיים ולא מוכנים לנסות שום דבר אחר, ואני אומרת שהכל זה עניין של הרגל, ילדים לא נולדים עם עדיפות לטעם מסויים, הם מתרגלים למה שמאכילים אותם.

מהרגע שהילדים שלי התחילו לאכול מוצקים ולהיחשף למאכלים שונים, דאגתי בכל ארוחה לתת להם ירקות, קטניות, פירות, והיה חשוב לי לגוון ולהעשיר להם את הארוחות.
אני לא אומרת שהם אוכלים הכל, גם להם יש דברים שהם לא אוהבים ולא מוכנים להכניס לפה, אבל עדיין פיתחתי אצלם את הסקרנות לנסות ולטעום, בנוסף תמיד אפשר למצוא במקרר שלנו מגוון רחב של ירקות ופירות זמינים, כך שאם מתחשק להם, הם לוקחים ואוכלים להנאתם. מה שאני הכי אוהבת זה שאכשהו הם בסוף פוזלים לצלחת שלי ומבקשים לטעום את מה שאני אוכלת.

בנוסף, בשבתות כחלק מהחוויה המשפחתית אנו לוקחים אותם להמון משקים/פרדסים, לקטוף וממש לשלוף מהאדמה, לטעום ישר מהידיים, והלמידה וההבנה מהיכן המזון מגיע בהחלט תורמת לחוויה ולהפנמה על מהות וחשיבות המזון.

וגם, מיצים ממותקים, מזון מעובד, חטיפים מלוחים וממתקים למיניהם הם מחוץ לתחום שלנו. כלומר, אני לא מונעת מהם לאכול אבל זה לא משהו שיהיה בבית זמיןן ובהישג יד. אני משתדלת לדבר איתם בשפה של מה בריא ומזין את הגוף, מה נותן לנו אנרגיה, אני מסבירה להם על הויטמינים, מה בונה לנו את הגוף ומחדדת להם את החסרונות באוכל לא בריא (שעתיר בסוכר, במלח וצבעי מאכל), חשוב לי שיבינו שצריך לאזן.
לצערי, שהם מחוץ לבית הם נחשפים לאוכל מעובד ,ממתקים, חטיפים וכו'. אבל כשהם במסגרת הבית והמשפחה אני מביאה לידי ביטוי את האני מאמין שלי , מחנכת אותם עפ"י הערכים שאני מאמינה בהם על מנת שהם יצאו החוצה הם ידעו להתמודד עם פיתויים למיניהם, הם ידעו שאפשר לטעום ולהתפנק אבל גם לשמור על תזונה נכונה ובריאה יותר ..