הילד שלי לא אוכל כלום / מאת תגל זילברמן
אחד הנושאים המעסיקים הורים רבים – נושא האוכל.
ילד ש"כמעט ולא אוכל כלום" יכול להוציא את הוריו מדעתם. מתוך ייאוש הם יעשו הכול כדי לעמוד
במשימה: הם יבטיחו הבטחות, יאיימו ויכעסו ,יעזרו באביזרים מסיחים (טלוויזיה ,מחשב וכו' ..).
ככל שההתעסקות סביב האוכל גדלה כך התנהגות הילד מתקבעת. הילד מבין שדרך הסרבנות הוא
מקבל המון תשומת לב מהסביבה לכן שווה לו להיות סרבן אוכל.
הורים נגררים למאבקי כוחות מול הילדים בעקבות תחושה של חוסר שליטה. בנושא האוכל יש
שליטה מלאה של שני הצדדים: ההורים בעלי שליטה על סוג האוכל שנכנס ומוגש, על זמני הארוחות, על האווירה ועל צורת וסגנון הישיבה ואילו הילד שולט על כמה ואם יאכל.
כל תינוק נולד עם מנגנון רעב/שובע טבעיים וברגע שמופר איזון טבעי זה (הורים מנסים בכוח להאכיל
את הילד) המנגנון עלול להשתבש וישנה סכנה להידרדרות עד לידי הפרעות אכילה.
תחילה חשוב להבדיל בין שני מקרים שונים הפרעות אכילה ו-הפרעות התנהגות סביב אוכל –
הפרעת אכילה – הפרעה נפשית המתבטאת באכילה בלתי סדירה הגורמת לנזקים גופניים, דורשות התייחסות וטיפול מידי ומקצועי.
הפרעות התנהגות סביב אוכל – כאשר ילדים משתמשים בשליטתם על הסוגרים ובמיוחד על הפה ,כדי לעשות להורים דווקא תוך הפעלת מניפולציה וכוח.
הפרעות התנהגות סביב אוכל בהחלט יכולות להוביל להפרעות אכילה ללא התייחסות נכונה
ומתאימה ,לכן חשוב כבר מקטנות לפעול נכון ולמקד מטרה הורית ברורה להוביל את הילד לגיבוש –
אחריות אישית לאכול בצורה מזינה ומסודרת.
איך ניתן ליישם זאת?
- בניית תפריט משותף – צרו ביחד טבלה, המחולקת לימים ולזמני ארוחות, בעזרת מדבקות או ציורים בחרו את הארוחות מתוך מגוון שמקובל עליכם . כך הילדים יחליטו באיזה יום תוגש ארוחה מסוימת. תמיד אפשרי לפתוח את התפריט לשינויים ולדון בהם.
- שיתוף בהכנת הארוחה – ילדים יכולים בהחלט לתרום ,לערוך שולחנות, לחתוך ירקות ולהגיש. השתמשו בכלים מפלסטיק וסכינים מותאמים.
2. זמני ארוחה קבועים ונטולי אביזרים מסיחים – שהאדם אוכל מול טלוויזיה הוא פחות עסוק באכילה, כתוצאה מכך מנגנוני רבים משתבשים – מנגנוני השובע (לכן יש נטייה לאכול יותר), מנגנוני הריח והטעם (פחות מבחינים בטעם לכן היצרנים מעמיסים טעמים קיצוניים) לכן חשוב לאכול בפינה קבועה ובשעות קבועות ליצירת הרגלים בריאים ופניות לארוחה המוגשת.
3. מרקם טעמים – יש ילדים הרגישים למרקם מסוים לכן חשוב להגיש את אותו המאכל במרקמים שונים (חתוכים, מעוכים, קשים רכים.. וכו')וכך לדעת מה המרקם המועדף.
4. טעם נרכש – טעם הוא חוש מתפתח ומשתנה לכן חשוב להגיש שוב ושוב את אותו סוג המזון ש"סרבן האוכל" מסרב לאוכל, יתכן כי בפעם הבאה דעתו תשתנה.
5. אוכלים דרך העיניים – הגישו את האוכל בצורה מזמינה ויצירתית.
6. וויתור על מאבקי הכוחות – הילד בחר לא לאכול, אל תכנסו למשא ומתן ומאבקים מיותרים. ציינו בצורה ברורה "זה הזמו שבו אוכלים, אם אתה בוחר לסיים את הארוחה, זה בסדר, קח בחשבון שמאוחר יותר הולכים לישון ולא יתאפשר לאכול" ולעמוד בזה!!! אם הילד רוצה לאכול לאחר זמן הארוחה? שבבוקר יאכל ארוחה גדולה!
הילדים לומדים דרך מעשים, חשובה העקביות וההתמדה יותר מפספוס ארוחה.
7. דוגמא אישית – אתם דמויות חיקוי ודוגמא לילדיכם, ברגע שתשבו סביב השולחן ,תשוחחו בנעימים ותובילו אווירה נעימה סביר להניח כי ילדיכם ישתפו פעולה.
בהצלחה 🙂
על האורחת שלנו:
שמי תגל זילברמן, אני יועצת ומנחה משפחתית המתמחה בילדים ומתבגרים עם הפרעות קשב ולקויות למידה וכן בהדרכת הורים. את הסמכתי בנושאים אלה רכשתי במכון אדלר.
במסגרת פעילותי, אני מעבירה סדנאות והרצאות בצורה חווייתית המותאמות לאופי האירוח והקהל.
בנוסף אני מלווה משפחות ומעניקה ייעוץ זוגי פרטני. בימים אלה וכחלק מהחשיבות שאני מייחסת לתמיכה במשפחות, אני מובילה פרויקט הדרכה בבי"ח תל השומר בשת"פ עם חברת מאמי קר.
כל מי שרוצה ליצור קשר עם תגל, אלו הדרכים:
– הסבר על הפעילויות השונות: https://lp.vp4.me/ftoq
– דף הפייסבוק: www.facebook.com/TagelZilberman
המלצה על מוצר
לוח תכנון ארוחות בריאות. כל ארוחות של היום – במקום אחד.
הלוח מעוצב בגודל A4 וניתן להורדה מידית והדפסה חוזרת.
