הטיול שלנו בפריז ויורודיסני בנובמבר האחרון הוליד כמה פוסטים, חלק מהם פה בבלוג וחלק פוסטים אורחים שפורסמו בבלוגים אחרים. אחד מהפוסטים האלו היה סיכום המלצות שלנו מתוך הטיול, כפי שפורסם במגזין טיולים המקסים 'רואה עולם'. מוזמנים להיכנס ולקרוא > המלצות טיול לפריז עם קטנטנים לקריאת הפוסט המלא
אחד הדברים שלמדתי על היחס של ילדים לירקות ופירות מאז שהילדים נולדו, הוא שאין כמו לתת להם לעשות לבד. בין אם זה לחתוך או לשטוף, לשים את הירקות והפירות על השיש ככה שיהיו מול העיניים שלהם ובמרחק נגיעה כל הזמן או אפילו ללכת איתם לקטוף יחד בשדה. מה שעדיין לא עשיתי ומתכננת עכשיו לעשות, הוא
כשאביב פנתה אליי לגבי התארחות בבלוג שמחתי מאוד, היה נשמע שיש משהו מאוד מסקרן ומעניין בלארח מישהי לסדרת פוסטים שמספרת את הסיפור שלה, בייחוד שאני יודעת שהמסע שהיא עברה יהדהד בקרב כל כך הרבה מקוראות הבלוג, ולכן היא קראה לסדרת הפוסטים הזו "מאפס למאה – איך בזכות האמהות הפכתי מאחת שלא יודעת להכין חביתה למאמא
הבלוג הזה נולד לפני 3 שנים כבר, תקופה מכובדת עבור כל בלוג, בייחוד ישראלי. יום הולדת שלוש לבלוג שנה שעברה בבלוגלדת שלו כתבתי על השינוי שהבלוג עבר מהפתיחה שלו עד היום, והפעם אני במקום שונה לגמרי מבחינת העסק שלי והגישה שלי לבלוג כחלק מחיי היומיום שלי וגם בשאיפות שלי לגביו בהמשך הדרך. אני אוהבת את
אני חושבת שהתקופה סביב פסח היא נהדרת, לא רק כי היא כוללת חופש ארוך שבו אפשר קצת לנוח מהעשייה היומיומית אלא כי האווירה שהיא משרה מתחילה כבר איזה חודש לפני, עם תחושה רצינית של ניקיון אביב והסתכלות חדשה על הבית ומה אפשר לסדר ולארגן בו כדי שיהיה לנו יותר נוח. אצלנו זה אומר בעיקר מעבר
בקבוצה של הבלוג עולים הרבה דיונים ושאלות לגבי מתכונים שמתאימים לרגישויות ואלרגיות שונות של ילדים לאוכל, על ממרחים טעימים (ואפילו פתחתי על כך פינה חדשה בקבוצה עם ההאשטאג #מהבכריך) ועל סרבנות אוכל. בשלושת הנושאים האלה אני ממש רוצה לדבר פה בבלוג, אז מדי פעם אארח פה מומחים ובעיקר הורים לילדים עם רגישות / אלרגיה, שיביאו את
כילדה הייתי בדי הרבה חוגים, במסגרת בי"ס יסודי לאומנויות, חטיבה עם כיתת ספורט ועוד. בחלקם התמדתי פעם אחת וחלק במשך שנים (הי, שיעורי בלט), אבל היום כשאני אמא ורואה את המגוון המטורף של החוגים האפשריים לילדים שלנו, קצת קשה לי לבחור. אני יודעת שחוגים יכולים לאפשר להם סביבה נוספת לפגוש את החברים מהגן ולהכיר חלק
אני כותבת פה הרבה על איך לגרום לקטנטנים לאכול, אבל הפעם אני רוצה לדבר אתכם על איך לגרום להם לקרוא, ונתחיל בסיפור אישי קצר.. יוצאים לדרך בלמידת אותיות ההפרש ביני לבין אחותי נופר הוא כמעט 10 שנים, ככה שכילדה אהבתי מאוד להתייחס אליה כתינוקת שלי, לטפל בה וכשגדלה קצת – גם ללמד אותה. אני זוכרת
בימים האלה כל מה שעובר לי בראש זה: "מה אני עושה עכשיו אחה"צ כשמחשיך כל כך מוקדם?"
בקיץ לרוב אני יורדת איתם לגינה, משחקת איתם בחוץ, הולכים לפיקניקים ושאר פעילויות בחוץ, אבל בחורף די קריר מוקדם וחוץ מללכת מדי פעם לחברים או להזמין אלינו אנחנו לא ממש יוצאים אחר הצהריים.
אז מה עושים? יצירתיים!
כדי שלא נטפס פה עם הקירות, החלטתי להתארגן ולהכין כמו בקיץ 'בנק רעיונות' שממנו נוכל לבחור בכל יום מה עושים היום אחה"צ, ומרוב התלהבות יצאו לי כמה פוסטים על הנושא, אז זהו הראשון בסדרה וצפו לעוד בקרוב…
© 2024 כל הזכויות שמורות לשרון גולן
תקנון שימוש באתר | מדיניות ביטולים והחזרות