ללמוד מיומנויות חיים ומיומנויות רגשיות במטבח – פוסט אורח של שירן גורש דהן

אחת לחודש אני מארחת פה אשת מקצוע / אמא, שחולקת מעולמה המקצועי והאישי, מלמדת אותנו דברים חדשים ובעיקר מאפשר לנו לקבל עוד נקודת מבט על סיטואציות אישיות שלנו, לגבי ההורות שלנו, היחס שלנו ושל הילדים לאוכל בכלל ובריא בפרט, ומראה לנו עוד כלים שנוכל לקחת וליישם אצלנו בבית כבר היום.

היום אני שמחה לארח את שירן גורש דהן, יועצת זוגית ומשפחתית ובעלת בלוג העוסק במודעות ותקשורת רגשית במערכות יחסים.

הפסיכולוג ההומאניסטי אברהם מאסלו, אבי תיאורית הצרכים, טען שיש היררכיה בין הצרכים של האדם וארגן אותם על פי סדר חשיבות. בין מספר הצרכים הפיזיים הבסיסיים ביותר לקיום האדם נמצא המזון. למרות שמאסלו התכוון למזון חומרי, אני טוענת שמזון הוא צורך בסיסי להזנה פיזית – אך גם רגשית.

המזון משביע את הצורך של הגוף באנרגיה, אך הוא יכול גם להוות מתווך שבאמצעותו צרכים רגשיים יכולים להתמלא ואף להתפתח. פעוטות מתחילים לחקור את העולם דרך דברים בסיסיים ומוכרים להם, והמזון הוא בין העיקריים בשלב הזה. אם נאפשר להם בשלב הראשוני של הלמידה וההתפתחות לראות, לגעת, להריח ולטעום – החוויה של הלמידה אשר מערבת את כל החושים תהיה משמעותית יותר ובמלוא עוצמתה.

גילוי נאות: הרצון לאפשר לפעוטות וילדים ללמוד ולחקור את העולם בדרך שמתאימה להם לא תהיה הכי קלה ונעימה. אנחנו כמבוגרים חושבים אחרת, מתנהלים אחרת וסדרי העדיפויות שלנו שונים מאוד משלהם.

אחד מהאירועים המשמעותיים שפתחו אך עיני וגרמו לי להסתכל על המטבח והמזון ככלי התפתחותי רגשי היה אירוע קילוף קלמנטינה. בבוקר שגרתי לגמרי בזמן היותי עסוקה בכביסות צור, הבן שלי, בן שנה וחודשיים בזמנו הלך למטבח, לקח קלמנטינה – וקילף אותה לגמרי לבד. לא לקח לי הרבה זמן לשים לב שיותר מידי שקט בבית, ובתקופה הזו ידעתי שכאשר אני מחפשת את צור – אני מחפשת אותו עם מצלמה פתוחה בהיכון. כל יום הוא הפתעה חדשה בגיל המתוק הזה.

יש לך את זה ביותר מלכלך? | צילום: שירן גורש דהן
יש לך את זה ביותר מלכלך? | צילום: שירן גורש דהן

זהו אחד הרגעים המכוננים שחיזקו את התפיסה שלי לגבי התנהלות של קטנים במטבח(ובכלל).

בקלות ממש האירוע הזה יכל להפוך לקטסטרופה.

יכולתי לראות שחור בעיניים ואת הלכלוך על הרצפה.

יכולתי להגיב בכעס על הבלגאן, או על שלא ביקש רשות.

יכולתי לעצור אותו ולהציב גבולות – "שידע שיש דברים שאסור לעשות".

אבל בחרתי לעצור רגע ולהתבונן.

אבל בחרתי לעצור רגע ולהתבונן.
נשמתי לאט ועמוק וראיתי תהליך מקסים ממש. פעוט בן שנה וחודשיים, יצירתי ועצמאי, לא ראה צורך לפנות לעזרה ממבוגר אלא הרגיש שהוא יכול להשיג את מבוקשו לבד. זה, ממש זה, הוא הבסיס לתחושת מסוגלות עצמית – להאמין ביכולות שלו לבצע פעולה ולהצליח. הוא יזם בעצמו ארוחה, התמודד עם הקליפה והרוויח ביושר את ההנאה. עד כמה שקשה להתבונן מבעד לרצפה המלוכלכת – החלטתי לראות את היופי שבהתפתחות שלו, את העצמאות שמתקרבת בצעדי ענק. בשלוש השנים האחרונות התבוננתי על תהליך החקירה, למידה והתפתחות של צור בפליאה והתרגשות. מתינוק שתלוי בהורה הוא גדל להיות פעוט סקרן ועצמאי. היו לנו לא מעט רגעים של לכלוך ואקשן, גם פציעה פה ושם היתה, אבל גמרתי אומר שהוא יקבל את החופש והאפשרות להיות לצידי וללמוד את העולם.
אחד הדברים שהכנסנו הביתה מהרגע שהוא עמד עצמאית הוא מגדל הלמידה, learning tower, אשר הפך להיות חלק בלתי נפרד מהמטבח שלנו. מגדל הלמידה הוא בעצם סוג של כיסא בטוח עליו הוא יכול לעמוד חופשי, להתבונן ואף לגעת בדברים שנמצאים בגובה שלנו ההורים. ככל שראינו שצור מרוצה ואף מעוניין לגעת ולעשות יותר – כך שיתפנו אותו ואפשרנו לו לגעת ולעזור במטבח. מעבר לכך שמגדל הלמידה אפשר לצור לראות את העולם "של המבוגרים" בנוחות ונתן לו גישה למקומות שסיקרנו אותו הכי הרבה, הוא גם הקל על ההתנהלות שלנו. בשבילו זה נתן מענה לצורך לראות ולהיות שותף בעשייה ולי זה אפשר להיות פנויה להכנות וארגונים של הארוחות כשהוא לצידי. ככל שהזמן עבר ואיפשרתי לו יותר הקשר שלנו התחזק והמיומנויות שלו התפתחו. במטבח ניתן ללמוד המון דברים: סבלנות ודחיית סיפוקים, סדר וארגון ואף חשיבה אסטרטגית, אחריות ועצמאות ומיומנויות בסיסיות של מוטוריקה גסה ועדינה.

לרחוץ, לחתוך, לטגן

לערבב, לבשל, לאדות

לתבל, לטעום, לתקן

לסדר, לנקות ולהגיש.

אין דבר טוב יותר להתפתחות, למידת מיומנויות ורכישת ביטחון עצמי מאשר התנסות. החוויה וההתמודדות עם דברים חדשים ומאתגרים בונה אותנו ואת הילדים שלנו. תחושת המסוגלות מגיעה מהחוויה החיובית ומההצלחה. ילדים צריכים מבוגר שיאמין בהם, ואם לא אנחנו ההורים שלהם – אז מי?

זאת העצמה!

על ידי כך שאנחנו מאמינים בהם שהם מסוגלים.
על ידי כך שאנחנו מאפשרים להם ללמוד דברים חדשים.
על ידי כך שאנחנו מאפשרים להם להתנסות, לחוות ולהתמודד.
כשאני נשארת לצידו לאורך כל הדרך – מנחה, מסבירה, שומרת.

אבל מאפשרת.

בוידאו: צור בן 2.3 עוזר בהכנה של רסק עגבניות, הרבה רסק עגבניות.

אין ספק שקל יותר להיות במטבח לבד. מהר יותר. מסודר יותר.

אבל כשאנחנו יחד שנינו מרוויחים מהחוויה. אני עובדת על המידות שלי – מחזקת את שריר הסבלנות, משחררת שליטה, מגלה איפוק ומתרגלת פרגון. והוא – הוא מועצם!

ואם לרגע הקול הביקורתי עולה, הרשו לי לצרף משהו שכתבתי כתגובה לשאלה למה המטבח שלי תמיד מבולגן בתמונות:

המטבח שלי לא מבולגן
הוא פעיל
בהתנסות ולמידה
של פעוט סקרן ועצמאי
הוא מתפתח.

המטבח שלי לא מבולגן
הוא עמוס
בכלים וסירים
שממלאים את תפקידם בשטח
כדי שנאכל.

המטבח שלי לא מבולגן
הוא מלא
בבישול ואפייה
ארוחות ונשנושים באופן קבוע
זאת המטרה.

המטבח שלי לא מבולגן
הוא משרת
זאת מהותו
לספק הזנה לכל המשפחה
בכל רגע.

אם המטבח שלי מבולגן
זה טוב
ממש נהדר
כי יש חיים בבית ועשייה
ופיות להאכיל.

אם המטבח שלי מבולגן
הכל בסדר
לא מתרגשת
אינני משועבדת אליו
אני אומרת.

אם המטבח שלי מבולגן
לא נורא
לא יקרה דבר
צור לא יזכור זאת
עד מחר.

אם המטבח שלי מבולגן
זה אומר
שאני נחה
דואגת גם לעצמי
חשוב לא פחות.

המטבח הוא שלנו יחד
משרת אותנו ולא אנחנו אותו
מה שחשוב זאת החוויה שנספגת
מצב הרוח הטוב מתהליך הלמידה
העצמאות והתפתחות
האחריות והנינוחות

אמא מאפשרת
הרבה מתפשרת
הניקיון יגיע בסוף היום
וגם אם לא
היא משחררת

הילד סופג אווירה נעימה
צובר ביטחון ואמונה
ביכולות שלו
בכוחות שבו
בעצמו

*מוקדש לכל האמהות שיש להן כלים בכיור גם בלילה*

על האורחת שלנו:

נעים מאוד,
אני שירן גורש דהן, בת זוג ואמא קצת אחרת.

יועצת זוגית ומשפחתית ובעלת בלוג העוסק במודעות ותקשורת רגשית במערכות יחסים. אני מאמינה בהסתכלות חיובית על החיים, סקרנית מטבעי ומשתדלת לתחזק מערכות יחסים קשובות ומעצימות עם הסובבים אותי – בראש ובראשונה עם אישי אהובי אלעד ובני יקירי צור יצחק.

ההורות לא הגיעה אלינו בקלות, חיכינו לא מעט לזכות הזו. מאז הלידה תפיסת העולם שלי השתנתה מעט ופרץ של אהבה והשראה יצא ממני. התחלתי לכתוב המון על עולם הרגש שלי. כתבתי על חוויות, מחשבות ואמונות שלי – אבל גם על התמודדויות, ניסיונות ותובנות לאחר מעשה.

עם השנים הכתיבה הזו הפכה לבלוג אישי, שבתקופה זו ממש עובר הסבה להיות אישי ומקצועי גם יחד. בבלוג אני פותחת חלון לחיי הרגש שלי אבל נותנת גם כלים קטנים ופרקטים, טיפים ואפשרות להסתכל על החיים מזווית קצת אחרת. אני לא ממציאה את הגלגל, כשאני כותבת ניתן למצוא לא מעט סיטואציות שכאילו נכתבו עליכם.

כולי תקווה לגרום לכם להרגיש אפשר קצת אחרת: אפשר להיות בזוגיות בטוחה, מלאת אהבה ועוטפת: אשר שלמה עם השוני בין בני הזוג ואף מעצימה אותו. אפשר להיות הורים שמחים, מאפשרים, מכילים ואף מעצימים.

אני מזמינה אתכם להכנס לראש שלי בבלוג imaginemom.com
או להציץ בעמוד הפייסבוק ויש גם אינסטגרם חמוד ומלא השראה מרגעים קטנים בחיי היום היום

שירן גורש דהן

אהבתם את הפוסט? שתפו עם חברים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

רוצים אותי מה חשבתם על הפוסט?

אשמח מאוד לקרוא ולשוחח אתכם פה בתגובות

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים אחרונים

קטגוריות

קצת עליי

שרון גולן - יוצרת הבלוג

שרון גולן, בלוגרית ומעצבת. את הבלוג יצרתי מתוך אהבה לאוכל ומתוך רצון ליצור מקום בו אפשר ללמוד, ליצור ולשחק עם אוכל והילדים שלנו.
קראו עוד עליי

המשיכו לעקוב גם כאן...

תודה על האהבה

אולי יעניין אותך גם

מתכון מיני-פיצה על טורטיה

ארוחת ערב מהירה וקלה לילדים – מתכון מיני פיצה על טורטיה

לא כל ערב יש לי כוח או בא לי להשקיע בארוחת הערב, כן – גם אני עם הבלוג על אוכל בריא והיצירתיות, לפעמים עייפה, או שסתם אין לי מצב רוח לבלאגן. אז מה אני עושה בימים כאלה? חוזרת לבייסיק, לאותם מתכונים קלים וממש מהירים שאפשר לארגן בכמה דקות ולהגיש לשולחן, כשאני בטוחה שהילדים יעופו על זה ויאכלו הכל.

לקריאת הפוסט »
רשימת 11 הדברים שגורמים לי לאושר

מדריך ב-4 שלבים: איך מכינים ארוחת ערב לילדים ברבע שעה

אחה"צ הגיע, תכף מגיע הזמן לארוחת הערב, ואנחנו (כלומר אני) נלחצת. כל יום אותו ריטואל. מה לא עשיתי כדי להקל על עצמי? נכנסתי לעשרות אתרים בתקווה למתכונים מנצחים שייקחו לי באמת רבע שעה (ולא שעה וחצי), דיברתי עם חברות לקבל מהן רעיונות, התייעצתי בקבוצה שלי.. – ועדיין כל ערב מחדש אני מוצאת את עצמי מתלבטת מה להכין להם שיהיה גם בריא ושהם גם אשכרה יאכלו אותו.אז מה עושים? מכינים תוכנית עבודה. 

לקריאת הפוסט »