יש לי חלום, לאפות לחמים בבית.
אני מאוד אוהבת לחמים ומאפים ומאוד נהנית לאכול אותם, אבל להכין – פחות..
אני אוהבת בעיקר את המתכונים הממש ממש פשוטים שמערבבים כמה מרכיבים ויאללה לתנור, בלי התפחה ובלי שלבים.
אז ניסיתי לאורך חיי הבלוג להכין כל מיני דברים, כמו המיני-חלות האישיות, אבל זה לא משך אותי להכין עוד. ואז.. הכרתי את קרן.
קרן היא חברה וקולגה מעצבת, שלא קונה לחם הביתה אלא רק אופה בעצמה, וזה הדליק אותי ממש, אז ביקשתי ממנה שתספר לנו איך היא מצליחה לעשות (ולהתמיד) בזה.
הבמה שלך, קרן.
הרומן שלי עם לחם, וההצלחה עם בנותיי!
היי, שמי קרן צינר ואני אוהבת לחם, אבל ממש אוהבת לחם! יכולה לחיות על לחם!
כשהייתי ילדה אבא שלי עבד במטבח בקיבוץ, מדי פעם כשביקרתי אותו ובדיוק הגיעה המשאית של הלחם הטרי אבא היה מביא לי כיכר טרייה וחמה. אהבתי להתחיל מהרך בפנים, הייתי מקבצ׳צ׳ת אותו ואוכלת בלי כלום (או עם כלום?) רק עם הטריות!
אז היה רק לחם לבן ולחם חי, מכירים? האמת אף פעם לא הבנתי למה קראו לו לחם חי, כך עברו להם השנים באכילת לחם לבן. בביקור הראשון שלי בפריז, טעמתי בפעם הראשונה בגט צרפתי עם חמאה צהובה, וואווו כמה שזה היה טעים, אושר גדול.
ושוב עוברות להן השנים ואני עוברת לגור במודיעין מעל מאפיית לחמים קטנה, יש לי בית משלי, התברגנתי, אני טועמת לראשונה לחם שיאור, טעים לי!
זה היה לפני 7 שנים, בדצמבר 2010.
באותה תקופה הייתי בהריון בחודש שביעי עם ביתי הבכורה, התחלתי לשמור על תזונה בריאה וידעתי שעל לחם אני לא מוותרת ואם כבר אני אוהבת לאפות ולבשל הגיע הזמן ללמוד להכין לחם אמיתי ובריא.
חיפשתי ברחבי הרשת הדרכה, הגעתי להדרכה של תומר בלס, הוא הסביר בצורה פשוטה מאוד איך מכינים מחמצת (היא השמרים הטבעיים של הלחם) ואיך מכינים לחם בסיסי.
את מודיעין עזבתי לפני 4 שנים, אבל לפני כמה שבועות תומר פתח מקום חדש ממש מתחת לבית בו גרתי (אולי אני צריכה לחזור לשם?..).
כבר 7 שנים שלמות שאני מגדלת מחמצת במקרר, היא כמו חיה קטנה ומאוד שקטה, היא לא דורשת הרבה תשומת לה, פעם בשבוע יוצאת לנשום אויר ולקבל קצת אוכל טרי, יש לה ריח חמצמץ וחזק של שמרים טריים, כמה אני אוהבת את הריח שלה!
שתי בנותיי נולדו לבית שבו אופים לחם, לא קונים, כי זה בריא וכיף, את האהבה העברתי אליהן, הן שותפות לעשייה שלי. פעם בשבועיים אני אופה לחם, הן מצטרפות אלי, בוחרות תוספות שהן אוהבות, מנסות דברים חדשים (גרעינים, זרעונים, אגוזים, דוחן, שומשום, עגבניות מיובשות, זיתים…). הצלחתי איתן בגדול – הן לא אוהבות לחם קנוי!
בלחם שלי יש המון אהבה, הוא לימד אותי שלא חייבים תמיד למהר, הוא לימד אותי על סבלנות.
את האהבה ללחם אפשר בקלות להעביר לילדים (אם רק רוצים) על ידי זה שתשתפו אותם בעשייה, יש המון מה ללמוד מהתליך אפיית הלחם.
לסיכום, כמה טיפים ממני אליכם איך לגרום לילדים לאהוב את להכין לחם בבית:
- תכירו יחד את החומרים המרכיבים את הלחם, אפשר לדבר על שילוב החומרים, במה כל חומר תורם ללחם.
- תבחרו יחד את התוספות, תנו להם לטעום ולבחור דברים חדשים, תתנסו יחד.
- תשקלו יחד את החומרים – תלמדו אותם על מידות.
- תעברו על ההוראות יחד – תלמדו אותם איך קוראים הוראות אפיה וכמה חשוב לעשות את התהליך בסדר נכון.
- לחם צריך זמן תפיחה – תלמדו אותם על סבלנות.
- תדליקו את התנור יחד – תלמדו אותם על מידות חום וכללי זהירות.
- והכי חשוב…תהנו!
מוזמנים לעקוב אחרי באינסטגרם של אני מעלה (גם) תמונות של הלחמים שאנחנו מכינים בבית… kerenzinner@
על האורחת שלנו:
היי, שמי קרן צינר
אמא לשתיים, נשואה לאחד.
מעצבת ובונה אתרים על וויקס וורדפרס, מומחית מוסמכת מטעם חברת וויקס.
איפה תמצאו אותי?
באתר https://www.youxi.co.il
בפייסבוק www.facebook.com/keren.keizman
