מאפס למאה – פרק שני: ניסוי וטעימה

ממשיכים בסדרת הפוסטים "מאפס למאה – איך בזכות האמהות הפכתי מאחת שלא יודעת להכין חביתה למאמא של שישי".

הפוסט הראשון בסדרה פורסם במאי והפרקים הבאים יפורסמו בימי רביעי השניים בכל חודש עד ספטמבר, סה"כ 5 בסדרה.

תהנו 🙂

מאפס למאה - פרק שני: ניסוי וטעימה
מאפס למאה - פרק שני: ניסוי וטעימה

היוש. סירים ומחבתות נעים מאד, אביב, אביב, נעים מאד – סירים ומחבתות.
עכשיו מה עושים אתכם?
אי שם בתחילת 2013 הייתי בהריון עם הבכור שלי, עומרי. החלטתי שאני חייבת ללמוד לבשל ולאפות, כדי שאוכל לתת לו את החוויה המשפחתית המלאה שמתקשרת אצלנו רגשית למושג "אוכל של אמא". עכשיו צריך "רק" להתגבר על המשוכה הקטנטנה שאין לי מושג בבישול ואפייה.
טוב נו, כמה קשה זה כבר יכול להיות?

פתחתי את דוקטור גוגל והתחלתי לחפש מתכונים. הקו המנחה שלי היה המוטו האלמותי מ"מבצע סבתא" – תתחיל בהכי מהר שלך ולאט לאט תגבירי. אז תכננתי את ארוחת חלומותיי וניגשתי ישר לביצוע. כזאת אני, לא יודעת לחשב סיכונים. הדבר הראשון שניגשתי אליו, מכל הדברים בעולם, היה קיש ירקות עם בצק פריך.

אוכלת לבד

והוא באמת יצא פריך. מכירות את הבצק של הילדים שכשוכחים לסגור לו את הקופסה הוא מתייבש ונהיה פירורים כאלה שמתפזרים בכל הפינות ומטנפים את הבית? אז כזה. בצק לא היה שם.
וזאת הייתה רק ההתחלה.

מישהי בקהל יודעת להסביר לי כמה זה "קורט" מלח? אין מושג פחות ברור שיכלו להשתמש בו? ומה זה בכלל "תוסיפי מלח ופלפל לפי הטעם"? מה זה בכלל אומר? עד שיהיה טעים? כי מה שיצא זה שהתחלתי להוסיף מלח, ואז עוד פלפל, ואז נהיה חריף מידי אז הוספתי עוד מלח, אבל נהיה מלוח מידי, אז הוספתי סוכר וכך הלאה.
איך נאמר בעדינות, טעים זה לא יצא.
ככה זה המשיך עוד כמה שבועות.
בשבועות אלו הצלחתי בכשרון רב לייבש דגים בתנור, להטביע תפוחי אדמה בשמן שלא היה רותח מספיק והם ספגו כל טיפה ממנו, להקפיץ ירקות עד רמה של סמרטוט רצפה, להכין את הקצפת המתוקה ביותר בעולם שמגיעה ישר עם ערכת אינסולין לשימוש עצמי, לשים 200 גרם (נשבעת לכם) חמאה בסיר פירה (הפנייה לקרדיולוג מישהו?), לשרוף שוקולד במיקרוגל ובשיאי גם לבלבל בין סוכר ומלח בעוגה בחושה.
אכן תמונות קשות.

כאן המקום לציין שהגיבור האמיתי בכל הסיפור הזה היה בעלי שיחיה, שהיה צריך לטעום את כל הזוועה הזאת, ותמיד הצליח לצאת מזה בצורה הטובה ביותר עם מחמאות כמו "דווקא יצא מעניין המרקם הצמיגי הזה של העוף". מסכן. אבל לאט לאט דברים התחילו להשתפר.

התחלתי לקרוא יותר בלוגים ואתרים של בשלנים מקצועיים, התחלתי לראות תוכניות בישול כדי לקבל רעיונות, ובעיקר התחלתי להבין מה התפקיד של כל דבר. הבנתי שמלח פותח טעמים, אבל הוא גם לא הדבר הכי בריא שאפשר להכניס לגוף, ולכן צריך לשים לב טוב למינון שלו. למדתי שצריך לחכות בסבלנות ולתת לשמן לרתוח ממש כדי שהוא ייטגן את תפוחי האדמה ולא ייספג בהם. גיליתי שנייר הכסף שמכסים איתו תבניות נועד לשמר את הנוזלים בתוך התבנית כדי שהעוף לא יתייבש, וצריך להוריד אותו רק ממש בסוף כדי לתת את הקריספיות לציפוי.

למדתי לא לפחד מתבלינים, אבל שצריך להתייחס אליהם כמו שאנחנו מתייחסות לאיפור – הם באים כדי להדגיש את מה שכבר נמצא באוכל עצמו. אנחנו לא רוצות לטעום מלח, אנחנו רוצות לטעום אוכל טעים ולמלח יש תפקיד בהוצאת הטעמים החוצה. אנחנו לא רוצות פצצת מתוק בפה, וברוב המתכונים של העוגות אפשר לגמרי לחתוך את כמות הסוכר בחצי וזה עדיין יצא נפלא.

באיזה שהוא שלב הורדתי את גלגלי העזר ואפילו התחלתי ליהנות מזה. מצאתי מתכון מצוין למאפינס מלוחים עם ירקות שעשיתי בו קצת התאמות וגיליתי שזו דרך נפלאה לצרוך ירקות כמו ברוקולי ופטריות, שלפחות הילדים שלי לא אוכלים בצורתם הנעה.

אני גדלתי והשתפרתי בביצועים, ובכל אותו הזמן גדל לו גם עומרי, והתחיל להיחשף לעולם הילדים החיצוני, שכולל, מה לעשות, הרבה מאד סוכר. בכל מקום. בשולחנות המתוקים בימי הולדת, במדף ליד הקופה בסופר, בחטיפים שילדים מביאים לפעילויות ולגן המשחקים. איפה לא.
זה היה אתגר רציני, שגם הביא אותי להתמודד עם אביב הילדה, הילדה המלאה שהייתי ואיפה זה תופס אותי היום כאדם בוגר. על ההתמודדות שלי עם האתגר הזה אספר לכן בפרק הבא.

על כותבת הסדרה:

אביב דקל, בת 35, נשואה לנועם ואמא לעומרי (4.5) וגילי (2). עד לפני ארבעה חודשים עבדתי כעורכת דין בלשכה המשפטית של משרד החוץ, בלב מקום העבודה הכי מעניין שיש. עד שהחלטתי שהגיע הזמן לעשות שינוי, ואחרי תשע שנים בשירות הציבורי לצאת ולהפוך את התחביב לעסק, והקמתי את "האלבומים של אביב", עסק לאלבומי תמונות מעוצבים בעבודת יד, בשיטת הסקראפבוקינג. זו ההחלטה הכי אמיצה ומפחידה שקיבלתי בחיי, ובינתיים אלו היו ארבעת החודשים הכי אינטנסיביים שהיו לי בחיים, אבל האמת, שאני נהנית מכל רגע.

מוזמנים להיכנס לאתר של אביב

אביב דקל - האלבומים של אביב

אהבתם את הפוסט? כתבו לנו בתגובות
נתראה בפוסט הבא בסדרה 🙂

אהבתם את הפוסט? שתפו עם חברים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

רוצים אותי מה חשבתם על הפוסט?

אשמח מאוד לקרוא ולשוחח אתכם פה בתגובות

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים אחרונים

קטגוריות

קצת עליי

שרון גולן - יוצרת הבלוג

שרון גולן, בלוגרית ומעצבת. את הבלוג יצרתי מתוך אהבה לאוכל ומתוך רצון ליצור מקום בו אפשר ללמוד, ליצור ולשחק עם אוכל והילדים שלנו.
קראו עוד עליי

המשיכו לעקוב גם כאן...

תודה על האהבה

אולי יעניין אותך גם

מתכון מיני-פיצה על טורטיה

ארוחת ערב מהירה וקלה לילדים – מתכון מיני פיצה על טורטיה

לא כל ערב יש לי כוח או בא לי להשקיע בארוחת הערב, כן – גם אני עם הבלוג על אוכל בריא והיצירתיות, לפעמים עייפה, או שסתם אין לי מצב רוח לבלאגן. אז מה אני עושה בימים כאלה? חוזרת לבייסיק, לאותם מתכונים קלים וממש מהירים שאפשר לארגן בכמה דקות ולהגיש לשולחן, כשאני בטוחה שהילדים יעופו על זה ויאכלו הכל.

לקריאת הפוסט »
רשימת 11 הדברים שגורמים לי לאושר

מדריך ב-4 שלבים: איך מכינים ארוחת ערב לילדים ברבע שעה

אחה"צ הגיע, תכף מגיע הזמן לארוחת הערב, ואנחנו (כלומר אני) נלחצת. כל יום אותו ריטואל. מה לא עשיתי כדי להקל על עצמי? נכנסתי לעשרות אתרים בתקווה למתכונים מנצחים שייקחו לי באמת רבע שעה (ולא שעה וחצי), דיברתי עם חברות לקבל מהן רעיונות, התייעצתי בקבוצה שלי.. – ועדיין כל ערב מחדש אני מוצאת את עצמי מתלבטת מה להכין להם שיהיה גם בריא ושהם גם אשכרה יאכלו אותו.אז מה עושים? מכינים תוכנית עבודה. 

לקריאת הפוסט »