בפעם הראשונה שהייתי צריכה לסדר פינת לימוד לכיתה א', הייתי חסרת ניסיון לחלוטין. לא ידעתי מה נכון ומה מתאים ועל כן הסתמכתי בעיקר על ניסיון של אחרים ועל שיחות מזדמנות עם אימהות בעבודה, בגינה או בהמתנה לחוג. עם המידע שצברתי הגעתי לחנות רהיטים ועשיתי רכישה אחת שלמה של כל מה שחשבתי שצריך לכיתה א' ויצאנו לדרך.
עבר קצת זמן והפינה הייתה רוב הזמן בודדה כשהאקשן קורה בעיקר בשולחן פינת האוכל או בצהרון והשולחן החדש עם המגירה הסגולה נשאר נקי ולבן. כשהגענו שוב לשלב של לפני כיתה א' כבר לא מיהרנו. הסתפקנו בשולחן קטן ליצירה ורק אחרי שנתיים קנינו שולחן כתיבה.
אל הניסיון השלישי אני מגיעה מנוסה. גם מהניסיון שצברתי עם הרהיטים בבית וגם מהידע שרכשתי תוך כדי חפירות ואיתור של כל פינת עבודה או למידה אפשרית ומדובר פה על כמויות… אז כשיגיע הזמן ליצירת פינת לימוד, אני כבר מוכנה עם טיפים משלי:
1. הקונספט – איך תראה פינת הלימוד? האם זו תהיה פינה סטנדרטית של שולחן + מגירות + כוורת או ספריה עם צבעים תואמים, או בכלל לא יהיה שולחן ותחכו עם זה לרגע הנכון? זו ההחלטה הכי חשובה, שמגדירה את כיוון הפעולה שלנו. לפעמים כדאי לחכות טיפה עם הרכישה על מנת להבין את הצרכים של הילד יותר טוב. אם הוא עושה שיעורים בפינת האוכל, אפשר ליצור בחדר פינת יצירה או משחק שמיועדת לתחביבים או לזמן הפנוי ולרכוש שולחן בהמשך.
2. השולחן – יש המון אפשרויות והמון שולחנות. מהניסיון שלי אני יכולה לומר שאם אקנה שוב שולחן לכיתה א' זה יהיה קודם כל רק בכיתה ג' וזה יהיה שולחן אל זמני, כזה שיוכל לגדול עם הילד לאורך השנים, ואת האופי של פינת הלימוד יכתיבו האקססוריז. כמובן שבקניית השולחן יש שיקולים רבים כמו מיקום בחדר (פינה, נישה, מתחת לחלון וכו'), מרחב (האם יש מגבלות של אורך שולחן), שימוש (האם יהיה על זה מחשב למשל) ועוד.
3. הנוחות – צריך לוודא שהתנאים בפינה מתאימים לשימוש היומיומי שלה – למידה. שהכיסא יהיה נוח ומותאם לשולחן כתיבה, שתהיה תאורה מתאימה ושיהיה מקום מרווח לרגליים מתחת לשולחן. צריך גם ללמד את הילדים לשמור על הסדר על השולחן להחזיר דברים למקום, כך תהיה להם סביבת עבודה נוחה ונעימה יותר.
4. האחסון – חשוב שבפינת העבודה יהיה אחסון מתאים לכל דבר כמו למשל אחסון של מכשירי כתיבה ומחברות בתוך מגירות ואולי ספרים על מדפים. חשוב לבחור באחסון שגם יהיה נגיש לילד. מה שצריך כל הזמן כדאי שיהיה במתקן אחסון על השולחן או במגירה הראשונה. גם כדאי שהמגירות יהיו מסודרות לפי נושאים, במיוחד כשמדובר על ילדים קטנים יותר כי זה יעזור להם להתמצא בין כל האוצרות הרבים שיש להם. דברים שבשימוש יומיומי אפשר לשים באחסון גלוי מול העיניים על מדף. ודברים קטנים – בצנצנות או קופסאות קטנות כדי שלא יתפזרו על השולחן או על הרצפה.
5. האקססוריז – בחירת האקססוריז הנכונים היא חשובה לא פחות מהנוחות והאחסון. האקססוריז הם אלו שיוצרים את האווירה הנכונה ואת התחושה של השייכות למקום. הם מוסיפים את הנגיעה האישית והיתרון שלהם הוא שאפשר לעשות שינויים בלי הוצאות כספיות גדולות. האקססוריז הם לפעמים ציור שהילד צייר או מזכרת מטיול, קופסא או שעון בצבעוניות מסוימת, כל אלו פריטים שניתן להתאים לגילו של הילד ולשנות בהתאם, כך שהחדר יוכל לגדול עם הילד ולהמשיך להיות המקום האישי שלו לאורך שנים.
את כל הטיפים האלו אשמור לעצמי לרגע שבו אצטרך ליצור את פינת הלימוד הבאה בבית שלי, כי זה יגיע יותר מהר ממה שאני חושבת. וכשיגיע, אשב להתייעץ עם הקטנטן ואשאל אותו, איזה עולם הוא היה רוצה שאצור בשבילו. ואם אני אוהב את התשובה, אז למה לא?
רוצים לקרוא עוד על פינות של ילדים? הפוסטים הבאים של עמנואלה בדיוק בשבילכם:
על כותבת הפוסט:
אני עמנואלה בינר, לפני שנתיים הקמתי את מגזין 'מיס מנדלה', מגזין על נשים, עסקים ומרחבי עבודה. אני עוסקת בעריכה וכתיבת תוכן ובליווי עסקי.
אל הכתיבה והבלוגים הגעתי אחרי שנים של עבודה בתחום שונה לחלוטין, כבעלת תפקידים שונים במחלקות כלכליות של חברות גדולות. החלטתי לקחת הפסקה מכל החישובים ולחשוב על שינוי בחיי. להגשים כל מיני חלומות שאת חלקם אפילו לא ידעתי שיש לי (לפחות לא במודע). וכך הגעתי אל הכתיבה, ופתחתי בלוג שלימים הפך למגזין מלא תוכן.
במגזין תוכלו לקרוא על עסקים מעניינים, להכיר פינות ומרחבי עבודה, לקרוא על המלצות ובעצם לשקוע לעולם של תוכן והיכרויות חדשות. בקרוב יצא לאור ספר שאני עובדת עליו והוא מסכם ארבע שנים של פרוייקט מיוחד של תיעוד פינות עבודה של נשים ברחבי הארץ.