הגענו לישורת האחרונה, עוד חופש גדול מגיע לסיומו. חלק מההורים מצפים בקוצר רוח לחזרה לשגרה וחלק מההורים היו מבסוטים בלי מלחמות בוקר עם הילדים (ומסדר הכנה של סנדוויצ'ים). לא משנה עם איזה סוג הורים אתם נמנים, אני מאמינה שהימים האחרונים לקראת שנת הלימודים הם בעלי משמעות עמוקה לחיזוק תחושת הביטחון של הילד או הילדה שלכם. אז לקראת תחילת שנת הלימודים בואו נבין מה התפקיד שלנו ההורים בימים האחרונים של החופש הגדול.

הערה חשובה: כמובן שזה לא מתחיל ונגמר בארבעה ימים,
ובכל זאת – זה הזמן להכיר 8 מפתחות חכמים בדרך חזרה לספסל הלימודים + מתנה מקורית ממני: מכתב אישי להדפסה, שכתוב ממך לילד שלך, עם מילים מחזקות והרבה אהבה לקראת תחילת השנה.

בימים אלה יש אינסוף שאלות שרצות אצלנו בראש… איך הוא יסתדר במסגרת החדשה? הגננת תאהב אותו? יהיה מי שידאג לו? מה הוא יעשה בכיתה א'? איך הוא יסתדר בלי החברים שלו? האם הסייעת תעזור לו ללכת לשירותים בגן עירייה?
אני מציעה לקחת נשימה עמוקה ולהבין שכל אלה אכן שאלות לגיטימיות. הילדים שלנו חשובים לנו ואנחנו רוצים שיהיה להם הכי טוב, לכן כל שינוי מטבע הדברים מעורר בנו מחשבות ורגשות עזים.

ייתכן שהילד/ה שלנו מרגישים בדיוק את אותו הבלבול שיש אצלנו. למה אי אפשר להישאר עוד קצת עם ההורים? באמת יהיו לי חברים חדשים? האם המורה תאהב אותי? איך אני אצליח בשנה הבאה כבר שכחתי את כל מה שלמדנו בכיתה…
משום כך, שיח רגשי הוא קריטי לחיזוק תחושת הביטחון אצל הילדים, הן בשלב טרום-הכניסה-למסגרות והן בשלב ההתאקלמות.

בימים הקרובים, אני ממליצה להשקיע את המאמצים בחיזוק תחושת היציבות אצל הילדים.

מפתח ראשון – פשוט לדבר איתם

זה הזמן לשוחח עם הילדים, לשאול שאלות וכך לייצר הזדמנות שיספרו לנו מה הם מרגישים. כשמאווררים את הרגשות פוחת הלחץ שקיים בפנים.
חלקם וודאי מבולבלים וחוששים, חלקם נרגשים ושמחים, והתפקיד שלנו הוא לאפשר להם להרגיש בסדר גם אם הם קצת עצובים. חשוב לתת לגיטימציה לכל קשת הרגשות (התהליך נקרא נִרְמוּל – שירגישו נורמליים, שידעו שמותר להם להיות חוששים או מבואסים).

אל תיבהלו, תסתכלו להם בעיניים, תניחו יד מלטפת, תתקרבו, תגידו שזה יכול להיות מאוד מבלבל כשעוברים לגן חדש או כשמתחילים כיתה א' ואתם מבינים אותם (בהמשך תכלו למצוא פתרונות מתאימים).
רצוי לדבר עם הילדים על המורה החדשה או הגן החדש, ללכת לראות את המקום ואם אפשר גם להיכנס פנימה, לאתר 2-3 שמות של ילדים ולהזכיר אותם שוב ושוב. כך נקטין את תחושת חוסר הוודאות שלהם לגבי מה שצפוי להם בימים הבאים.

מפתח שני – לבדוק עם עצמנו מה יעזור לנו לסמוך עליהם

חישבו על תכונה שיש לילד שיכולה לעזור לו להשתלב ולהסתגל למסגרת החדשה. הרי אם תאמינו שיהיה בסדר כנראה יהיה לכם קל יותר להעביר לו את המסר שהוא יסתדר. אז איזה קסם יש לו? מה התכונות שעזרו לו עד היום לבלוט ולהסתדר? עצמאי, דברן, חברותי, עומד על שלו, סתגלן, חייכן, מנהיג מלידה, צ'ארמר, פשרן, מצחיקן, קליל, מתמסר…
כל ילד הוא מיוחד, יש בו את המשהו הזה שלא דומה לאף אחד, שיעזור לו גם הפעם להשתלב ולהסתדר. תסמכו עליו, תסמכו עליה, שהתכונות שלהם יעזרו להם לפלס את דרכם להתחיל מהתחלה באופטימיות ואמונה.

לא לכולם קל בשלב הזה.

מפתח שלישי – לקבל את המצב (והילד) כמו שהוא

יש ילדים שמדלגים בשמחה כבר ביום הראשון של השנה, סקרנים להכיר את המרחב החדש ונפרדים בקלות מההורים. בצד השני, יש ילדים שהמעברים יותר מאתגרים עבורם יותר. ילדים שהתרמוסטט הפנימי שלהם מרגיש היטב את ההיערכות לקראת תחילת השנה וכל מה שהם היו רוצים זה שאף אחד לא ייקח להם את החופש. הם התרגלו לבלות עם המשפחה וממש לא בא להם שהמצב ישתנה.
ילדים כאלה, שקולטים שהחופש אוטוטו נגמר, פתאום כועסים יותר, מתעצבנים יותר ומתנגדים יותר.
אל תקחו את זה באופן אישי, הוא לא עושה לכם דווקא – הוא רגיש למעבר מהחופש לשגרה וחווה את השינוי במלוא עוצמתו. גייסו את כל תעצומות הנפש שלכם להכיל את האנרגיות של הילד ולקבל אותו כמו שהוא. הוא זקוק לכם כרגע כמשענת יציבה לכל התחושות שמציפות אותו.

מפתח רביעי – הכנה משותפת לקראת המסגרת החדשה

הזמינו את הילדים להיות מעורבים בארגון הציוד לגן או לבית הספר. עצם החיבור שלהם הוא חלק מתהליך ההכנה לקראת החזרה לשגרה. הביאו את התיק, את הכובע, את בקבוק המים, את קופסת האוכל, הכניסו יחד את הציוד לקלמר, בקשו מהילדים להדביק מדבקות עם שמם על הציוד וכך הם יתחילו להבין שהמועד מתקרב.
• ילדי הגן – אפשר לסכם שיהיה לו בתיק חפץ שהוא אוהב או בובה קטנטנה.
• ילדי ביה"ס – מומלץ לקבוע יחד תפריט שבועי ולכתוב מה הילד רוצה שיהיה כל יום בכריך.

מפתח חמישי – קחו אחריות ליצור שינויים בהרגלי השינה

ילדים צעירים נשארים ערים עד שעות מאוחרות בחופש הגדול. בכדי לבסס מחדש את שיגרת הערב מומלץ באופן הדרגתי מהיום ועד מוצ"ש להוריד בכל ערב חצי שעה בשעת השינה.
במקום להתעקש שילכו לישון, תעזרו להם להדק חזרה את הרגלי השינה. אני מציעה לייצר שינויים באווירה הכללית, להיכנס לחדרים אחרי ארוחת הערב והמקלחות, לספר סיפורים, להיזכר בחוויות מהחופש, להמציא בדיחות ועוד ועוד.
היו איתם בחדר, הקדישו את הזמן הזה לעזור להם להוריד הילוך ולקבל את פני הלילה.

מפתח שישי – כלי לביסוס תרבות השיתוף במשפחה

בכדי להגדיל את הסיכוי שהילדים שלנו יחזרו מהמסגרות החינוכיות וישתפו אותנו בחוויות מהיום שהיה ולא יסננו לעברנו שתי מילים (…היה כיף) אני ממליצה להשריש את תרבות השיתוף בבית.

איך עושים את זה? פשוט מאוד
במקום לשאול שאלות ולצפות שהם יספרו לנו סיפורים שלמים, נתחיל אנחנו לשתף את הילדים בדברים שקרו לנו במהלך היום. למשל – אמא לילד בן חמש יכולה לספר לו "הבוקר בדרך לעבודה שמעתי את השיר שאנחנו אוהבים והיה לי ממש כיף". ילדים ששומעים את ההורים משתפים בכל מני אנקדוטות קטנות מהיום, מבינים שזה חלק מהדיאלוג המשפחתי ולומדים בעצמם לספר חוויות מהיום שלהם.
ספרו להם כל מני סוגים של חוויות שילמדו שהיום מורכב גם מדברים שמחים ומצחיקים וגם מאירועים מעצבנים או מכעיסים (בהתאם לגיל כמובן), לדוגמא – אפשר להגיד שהיה פקק גדול בדרך הביתה וזה היה מעצבן כי היה ממש חם ונגמרה לכם הסבלנות. כך הילדים מקבלים סוג של אישור לספר בעצמם גם על החוויות הנעימות שהיו להם וגם על החוויות הפחות מוצלחות.

תתחילו כבר היום – זה כלי משמעותי לתקשורת פתוחה במשפחה.

מפתח שביעי – מפתח נוסף הוא תיאום ציפיות

אל תדלגו על השלב של הסברים ותיאום ציפיות. סכמו מראש איך יראה הערב ואיך יראה הבוקר עם החזרה לשיגרה. מומלץ לפרט כמה שיותר את סדר הפעולות, מה אפשר ומה אי אפשר לעשות.

• תגידו לילדים מה חשוב לכם ועל מה אתם לא מתפשרים (לדוגמא לצאת בזמן ושיאכלו ארוחת בוקר)
• אחר כך תשאלו אותם מה חשוב להם ומה הם צריכים (יש ילדה שתבקש עזרה בצחצוח השיניים וילד שיבקש להישאר במיטה עוד 10 דקות)
• בהתאם למה שעולה בשיחה, תמצאו פתרונות. במקום להתעצבן על הילדה נדע שהיא זקוקה לעזרה ונהיה שם עבורה. באותו האופן נבין גם את הילד המתוק שרוצה להתכרבל עוד קצת זמן במיטה, נהיה 'שעון נודניק' ונבוא פעמיים.

אל תתעלמו ותראו להם שאתם מוכנים ורוצים להתחשב בהם. ככה מייצרים שיתוף פעולה ומעודדים התחשבות – אנחנו בהם והם בנו.