ממשיכים בסדרת הפוסטים על חזרה ללימודים. עד כה דיברנו על איך ללמד ילדים על אחריות במהלך החופש הגדול, ואיך אנחנו ההורים יכולים להכין את הילדים שלנו לכיתה א'.
הפעם אני מארחת את רחלי בן עמרם לפוסט על ימי ההסתגלות הראשונים.
טיפים לעבור את ההסתגלות בשלום ובדרך הלב ❤
חזרה לשגרה יכולה להיות מאוד מאתגרת. גם אם מדובר במסגרת מוכרת ובטח אם מדובר במסגרת חדשה. אז מה אפשר לעשות כדי להפוך את זה לקצת יותר קל לכל הצדדים?
הנה 9 טיפים שיהפכו את ההסתגלות לנעימה וקלה יותר:
1. לדבר על זה כבר עכשיו
להכין את הילד מראש למה שהולך להיות.
כמה שיותר פרטים שיהיו לנו, ונוכל להעביר לילד, זה יקל עליו יותר, כי הוא יהיה מוכן למה שמגיע. זה לא יבוא לו בהפתעה. "ביום ראשון אנחנו נלך יחד לגן. נפגוש את דינה הגננת ונכיר את הילדים החדשים בגן. גם אלון שאתה ממש אוהב לשחק איתו, יהיה בגן איתך ותוכלו לשחק יחד".
אפשר גם להכין את הילד לסדר היום בימים השונים של ההסתגלות.
"ביום הראשון אתה תהיה בגן עד ארוחת הבוקר. וביום השני אתה תהיה בגן עד לשעת חצר. ביום השלישי אני אגיע לאסוף אותך אחרי שתישן צהריים".
2. עוגנים של בטחון, דברים שהילד מכיר ואוהב
גם בסביבה חדשה אפשר למצוא את הדברים שהילד מכיר מהבית, כך שיעניקו לו את הביטחון הדרוש. כמו למשל "אתה יודע? בגן, יש קוביות גדולות גדולות, ממש כמו אלו שיש לנו בבית שאתה כל כך אוהב לבנות בהן. נוכל לבנות יחד מגדל גבוה גבוה. תוכל להראות לגננת את כל המבנים המיוחדים שאתה אוהב לבנות."
או "בארוחת הבוקר בגן יש ירקות ולחם עם זעתר, בדיוק כמו שאני מכינה לך ואת כל כך אוהבת". ככל שנמצא יותר דברים שהילד מכיר ואוהב בסביבת הגן, כך נוכל לחזק יותר בקלות את תחושת השייכות שלו אל המקום החדש.
אפשר גם ללכת לטייל בקרבת הגן ולהראות לילד איפה הגן החדש שלו. להסתכל על החצר מבחוץ ולדבר על כל הדברים הכיפיים שאפשר לעשות בה.
3. מפה אישית
כשהילד נכנס למסגרת חדשה, וגם אם זו מסגרת מוכרת שאולי חלק מהחברים והצוות השתנו, לא תמיד הוא מרגיש בנוח לבטא את הצרכים והרצונות שלו. ואפילו לא בהכרח ירגיש בנוח לפנות לדברים שאוהב ושמכיר מהבית. מפה אישית תעזור גם לילד וגם לצוות בגן לתקשר את טובת הילד.
אפשר להכין עם הילד ציור עם דברים שהוא אוהב לעשות בגן, כדי שהצוות והגננת יכירו אותו יותר טוב. בנוסף לציור אפשר לכתוב אילו משחקים הילד הכי אוהב. אילו סוגי יצירה הוא הכי נהנה לעשות. מהם הרגלי האוכל והשינה שלו. איזה סיפור הוא הכי אוהב. אפשר אפילו לקחת את הסיפור האהוב בימים הראשונים לגן, ולספר לכל החברים החדשים.
4. נעביר את ההיקשרות לגננת
הילדים שלנו מאוד מקושרים אלינו, וכדי לסמוך על מישהו אחר, יהיה להם יותר קל לעשות זאת כאשר מדובר במישהו שגם אנחנו מקושרים אליו.
אפשר לספר לילד על הגננת שלו, עוד לפני שהוא רואה אותה. לספר לו איך קוראים לה, ואיך היא נראית.
ביום הראשון כשנגיע יחד בבוקר לגן, אני אצור איתה קשר, אפילו אעשה איתה איזה סמול טוק, כדי שהילד שלי ייראה וירגיש שיש לי איזה שהוא קשר לגננת, וכך הוא יוכל וירצה גם ליצור איתה קשר.
אני יכולה גם לדבר עם הגננת בטלפון, אפילו כמשחק, ולספר לה איך היה לי היום בעבודה, ועוד כל מיני דברים שמספרים לחברים, כך שהילד שלי ירגיש בטוח גם לפנות אליה ולדבר איתה.
5. לשמר את ההיקשרות למרות המרחק הפיזי
אפשר לעזור לילד לשמר את ההיקשרות איתנו במהלך היום אפילו שאנחנו לא שם.
אני יכולה להיכנס איתו לגן ולהכין לו ציור קטן שיהיה איתו, או שהוא ישים במגירה ויוכל להסתכל עליו כשהוא מתגעגע אליי.
אני יכולה לתת לו משהו שלי שישמור לי עד סוף היום. כרטיס רכבת ישן, או איזו תמונה קטנה.
אני אפילו יכולה לצייר לו נשיקה קטנה על היד שתלווה אותו כל היום. או לשים לו בבוקר שפריץ מהבושם שלי, כך שהריח שלי ילווה אותו במהלך היום בגן.
6. לדבר על החיבור המחודש במקום על הפרידה
בזמן הפרידה כדאי לדבר על זמן החיבור המחודש בסוף היום. למשל מה נעשה כשאני אבוא לאסוף אותו. כדי ליצור אצל הילד את המחשבה על זמן החיבור שלנו, ולא על הפרידה. במקום לומר "אני צריכה ללכת" אני אגיד "היום כשאאסוף אותך מהגן. נלך יחד לסבתא ונאכל איתה ארוחת ערב. נשחק יחד ונצייר יחד בצבעים החדשים שקנינו" וכו.
אני גם אספר לו מתי בדיוק אני אגיע לאסוף אותו. ביום הראשון זה יהיה מיד אחרי ארוחת הבוקר, ביום השני אחרי שעת סיפור, וביום השלישי אחרי שעת חצר. בעצם בצורה הזו יש לילד שלי עוגנים במהלך היום שהוא יודע מה קורה בהם, וגם מתי המפגש המחודש שלנו יקרה.
7. אמפתיה והכרה בקושי
יכול להיות שלמרות כל ההכנה המוקדמת, והעברת ההיקשרות לגננת, עדיין לילד יהיה מאוד קשה להיפרד. אמפתיה לילד שקשה לו, מהווה גשר של חיבור בין ההורה והילד. גם אם הוא בוכה, וגם אם הוא כבר "גדול". האמפתיה לא נועדה לסיים את הבכי, אלא להעביר את המסר שאנחנו כאן עם הילד בקושי שלו.
אם הילד בוכה זה סימן טוב, זה מעיד על כך שהילד שלי מקושר אליי, ורוצה אותי בקרבתו, וזה רק טבעי. ככל שאצליח להכיל את הבכי והקושי של הילד, כך יכולתו להגיע לקבלה ולהשלמה עם המצב תגבר.
8. אינטואיציה והקשבה לעצמכם
תקשיבו לעצמכם. תקשיבו לילד שלכם.
זה נכון שהגננת מאוד מנוסה ויש לה 30 שנה ניסיון עם ילדים. לכם ורק לכם יש ניסיון עם הילד שלכם.
אתם מכירים אותו מרגע שנולד, ויודעים הכי טוב מה נכון לו ולכם.
לכו עם הלב שלכם.
אם זה מפריע לגננת והיא רוצה שתלכו, אתם יכולים לצאת לכמה דקות החוצה עם הילד, ולתת לו עוד קצת זמן אם הוא צריך זאת. אם יש לכם את האפשרות לעשות את ההסתגלות יותר איטית, וזה מה שמתאים לכם ולילד שלכם, מצוין. זה יכול מאוד להקל עליו את התהליך, וגם עליכם.
השתמשו במשבר הזה סביב ההסתגלות כדי לחזק את הקשר שלכם עם הילדים שלכם.
9. אמפתיה וחמלה עצמית
אחרי שנתתם אמפתיה לילד שלכם, תנו גם לעצמכם קצת אמפתיה. כל התקופה הזו של ההסתגלות היא ממש מאתגרת ולא פשוטה גם לנו ההורים, וזה ממש בסדר. אם אתם זקוקים למישהו לדבר איתו אל תהססו לפנות לחברה טובה, לאמא, ואפילו לאשת מקצוע כדי להקל עליכם את ההתמודדות עם הקושי שלכם ושל הילד סביב ההסתגלות.
אז לסיכום, אלו הטיפים שיכולים להפוך את ההסתגלות שלכם לקלה ונעימה:
- הכנה מוקדמת ותיווך כבר עכשיו
- עוגנים של בטחון, דברים שהילד מכיר ואוהב
- מפה אישית
- העברת ההיקשרות לגננת
- שימור ההיקשרות למרות המרחק הפיזי
- שיח על החיבור המחודש במקום על הפרידה
- אמפתיה והכרה בקושי של הילד
- אינטואיציה והקשבה לעצמכם
- אמפתיה וחמלה עצמית
חיבוק גדול ממני והסתגלות קלה ומחזקת! ❤
על האורחת שלנו:
רחלי בן עמרם, נשואה ואמא ל 3. מנחה ומלווה הורים ומנהלים בגישה של תקשורת מקרבת והיקשרות.
"אנחנו רוצים לגדל את הילד שלנו כך שיגדל לממש את מלוא הפוטנציאל שבו. גם כמנהלים, אנחנו רוצים לטפח ולפתח את העובדים שלנו, בדיוק באותו אופן. ככל שהעמקתי את הידע שלי בתקשורת מקרבת והיקשרות, הבנתי שהגישות הללו נכונות לכל מערכת יחסים, ובפרט מסייעות לנו במערכות יחסים בהן נרצה להיות המובילים. מתוך החיבור, ובעזרת אמפתיה, הקשבה ותקשורת מקרבת, נוכל לחזק את מערכות היחסים בחיינו, בבית ובעבודה, כך שנוכל לחיות יותר טוב, לחיות בדרך הלב".
קישור לקבלת המתנה: https://lp.vp4.me/j9a9
קישור לדף פייסבוק
קישור לאתר הפרויקט: hamekarevet.co.il
