הסיפור הפרטי שלנו הוא חלק ממארג סיפורים הרבה יותר גדול של משפחות, זוגות ואנשים ישראלים שעוברים לחו"ל, לרילוקיישן ארוך או קצר ובתוך תוכם – עדיין נשארים ישראלים, ומנסים למצוא את מקומם בתוך חברה חדשה. הפעם אני שמחה לארח את אנה בן שבת מירונוב, מומחית פרסום בפייסבוק ואינסטגרם, לראיון על הסיפור שלהם.
1. מתי היה הרגע בו החלטתם לעבור ומה גרם לכם לקבל את ההחלטה הזו?
מהרגע שבן הזוג שלי, איציק, בחר בקריירה אקדמית היה לנו ברור שנבלה תקופה בחו"ל בשביל הפוסט דוקטורט שלו. במוסדות האקדמיים בארץ יש דרישה לבלות כמה שנים במחקר באוניברסיטה בחו"ל על מנת להתקבל כחבר סגל והיה לנו ברור שזה מסלול החיים שלנו. לא היה לנו מושג איפה זה יהיה, אבל הייתה הנחה שככל הנראה זה יהיה בארצות הברית.
ברגע האמת, הבנו שאנחנו מחפשים משהו אחר ממה שיש לארצות הברית להציע. נבדקה האופציה של גרמניה ואיציק אפילו היה שם בהשתלמות במשך חודש, אבל האופציה נפסלה בגלל כל מיני סיבות. בסוף, באופן לגמרי מקרי איציק ראה ציוץ של מישהו בטוויטר לגבי משרת מחקר באוסטרליה ותוך פחות משנה מצאנו את עצמנו כאן. בחלומותי הפרועים ביותר לא חשבתי שנגור כאן, אבל הנה עוד כמה חודשים נסגור כאן שנה שנייה.
2. מה החששות שהיו בך לפני המעבר ומה השתנה בהם מאז?
בגדול הרגשתי די בטוחה לעבור לאוסטרליה ולא היו לי הרבה חששות. מדובר במדינה מתקדמת ודוברת אנגלית, האנשים כאן ידועים בנימוסים שלהם ובחביבות שלהם וזה די הוכיח את עצמו.
חששתי קצת לגבי ההשתלבות של הילדים בסביבה דוברת אנגלית, אבל הם השתלבו בצורה יוצאת מן הכלל.
3. האם הרגשת שינוי לגבי הזהות היהודית והישראלית שלך ואם כן, מה הכי מורגש עבורך?
רק כאן הבנתי שבישראל הזהות היהודית והישראלית שלי מעורבבות במין מישמש ואני לא באמת מפרידה בינהן. כשפגשנו את הקהילה היהודית בקנברה (יהודים שאינם ישראלים) הבנתי עד כמה הזהות שלי היא בעצם בעיקר ישראלית, היהדות היא מובנת מעליה, לא מודגשת וכמעט לא מורגשת.
התכנים והמהות בהם עוסקת הקהילה הם בעיקר תכנים בעלי אופי דתי וזה לא משהו שעסקתי בו באינטנסיביות בארץ. לפני שהילדים מתחילים את הלימוד ב"חדר" (בימי ראשון יש לימודי עברית ומסורת לילדים), כל המשפחות עושות יחד מין טקס "הבדלה" עם שירים וברכות. אחת התחושות המוזרות שהיו לי שהמזמור "אדון עולם" לא הושר בלחן המוכר של עוזי חיטמן ולא בלחן מסורתי אחר אלא בסגנון שיר צופים אוסטרלי ואז התפשטה בי הבנה חזקה על ההבדלים בזהויות. כולנו יהודים, אבל אנחנו ישראלים והם אוסטרלים.
4. מה הדברים שהיה לך חשוב ליצור בסביבה הקרובה שלכם בחו"ל – חברים, קהילה ועוד, ואיך יזמת את זה שהם יקרו?
אני מאוד מאוד מתגעגעת למשפחות שלנו ולחברים שלנו שנשארו בארץ ולכן כן חשוב לי לשחזר תחושה של ביחד וחברות עם אנשים אחרים. בקטע הזה אני משתדלת ליצור חברויות, לארח ולהתארח אבל זה לא קורה בתדירות ובעוצמה שזה היה קורה בארץ.
אני חושבת שצריך להשקיע בזה הרבה אנרגיה ולבוא מאוד פתוחים ומקבלים וזה לא תמיד קל לי בגלל האינטנסיביות של החיים.
גם לגבי הקהילה, בשנה הראשונה מאוד היינו עסוקים בעצמנו ובהתבססות שלנו ורק לאחרונה הרגשנו שאנחנו רוצים לחשוף את הילדים ליותר תכנים מסורתיים מאחר ובמוסדות הלימוד שלהם לא עוסקים בתכנים יהודיים והיה חשוב לנו שהם ירגישו שיש להם עוד שותפים למסורות שאנחנו עושים בבית (קידוש וחגים).
5. מה היית רוצה שיספרו לך לפני שעברתם?
בעיקר עצות להתנהלות כלכלית יותר חכמה. הייתי שמחה להגיש בקשה ל"תושבות קבע" במקום הויזה שלנו, מה שהיה מקנה לנו הטבות בתשלומים לגן הילדים (שיקר פה בטירוף) וגם לקנות פה בית מאשר לשכור (השכירות פה מאוד מאוד גבוהה ביחס לקניית בית).
6. דבר אחד שחשבת שתשמרי עליו ברילוקיישן ולא הצלחת?
לא חושבת שיש משהו כזה. ברור לי שהקשר עם החברים והמשפחה שלי התרופף מעט, אבל אני לא מאוכזבת מזה, זה טבעי ואני מקבלת את זה. אם כבר, אז השתדרגתי ברילוקיישן. שיפרתי את כישורי הבישול, האפייה והאירוח שלי.
7. מה הדברים המשפחתיים החדשים שהתחלתם לעשות מאז המעבר?
מאז המעבר אנחנו מטיילים הרבה יותר גם בסופי שבוע וגם בחופשות. אני מאוד נהנית מהמחשבה על הזמניות שלנו במקום, זה מה שמדברן אותי לראות יותר, לחקור יותר, להכיר יותר את המקום וזה בא לידי ביטוי בטיולים ובחוויות נהדרות שלנו.
8. מה למדת על עצמך בעקבות המעבר?
תמיד ידעתי שאני אדם חזק ואני יכולה לעשות הכל אם אני רק רוצה, אז המעבר רק חיזק את זה.
9. מה השתנה בעסק שלך בעקבות המעבר?
הרבה 🙂 בגלל הפרשי השעות הפסקתי לגמרי להעביר סדנאות וקורסים לקבוצות וצמצמתי מאוד את הייעוצים הפרטיים שהייתי עושה. מאוד קשה לי להיות בפוקוס ולתת 100% מעצמי אחרי יום עבודה שלם.
בגלל אילוצי הבית והמשפחה אני יכולה לתת ייעוצים רק אחרי 20:00 (שעון אוסטרליה) והחלטתי לוותר על זה, למרות שמאוד נהנתי לעשות את זה בארץ.
היום אני מתמקדת במכירת קורסי אונליין שמחליפים את הסדנאות והפגישות ומלמדים פרסום ממומן בפייסבוק ובאינסטגרם וגם חזרתי לעסוק בניהול קמפיינים לעסקים, משהו שבארץ כמעט ולא הייתי עושה.
10. מה הדברים שלמדת על עצמך בעקבות המעבר ועוזרים לך בפן העסקי?
הבנתי שהתמדה היא הדבר הכי חשוב בעסק.
בגלל שנים של התמדה, יצרתי לעצמי שם טוב שמאפשר לי לעבוד ולקבל עוד ועוד לקוחות על בסיס המוניטין שלי גם אם אני רחוקה אלפי קילומטרים וזה לא מפריע ללקוחות שרוצים לעבוד איתי.
11. מה את הכי אוהבת בבית ובסביבה החדשים שלכם?
אני מאוד אוהבת לטייל ולהכיר מקומות חדשים. יש לי תחביב להכיר מקומות מגניבים על בסיס גוגל מפס, משהו שלא ממש הייתי עושה כשהיינו בארץ.
בגלל שאוסטרליה ענקית ממש, כשאני מחפשת אטרקציות בחיפוש רגיל אני הולכת לאיבוד.
היום אני קודם מסתכלת במפה, מגדילה איזור מסוים ומחפשת פינות עניין וחן ורק אחר כך מחזקת את זה בחיפוש בגוגל. זה עובד לנו מעולה ככה.
12. לסיום, האם יש לך איזשהו טיפ לנשים ומשפחות לפני המעבר לרילוקיישן?
אני חושבת שכדאי לנסות להבין לעומק איך הולך להראות היומיום שלך כדי לא להיות מופתעים, בעיקר לרעה. כשמנסים להבין איך הולכים להראות החיים, אפשר לזהות נקודות חולשה, נקודות פחות זוהרות שיכולות לגרום לתסכול ולפעול באחת משתי דרכים: או לקבל ולהשלים איתם, אבל באמת. או להתכונן מראש ולטפל בהם בהקדם על מנת שלא יעשו נזק בהמשך.
על האורחת שלנו:
אנה היא מומחית פרסום ממומן ברשתות חברתיות. היא עוסקת בתחום מעל 10 שנים.
כשהתגוררה בארץ היא עסקה בייעוץ והרצאות בתחום. בעקבות המעבר עוסקת בניהול קמפיינים ממומנים ובלימוד התחום באמצעות קורסי אונליין בפרסום ממומן.
מתגוררת כשנה וחצי בקנברה, אוסטרליה.
מוזמנים לבקר באתר שלה: havrakonet.co.il
