בימים האלה של מלחמה, שמלאים בהרבה פחדים, חוסר ודאות, ילדים בזום ועוד, עלו מספר יוזמות מבורכות שיכולות להציע עזרה להורים, בחינם או בתשלום (שחלקו תרומה לתושבי העוטף או עמותות מוסדרות).
כיוון שקשה לעקוב אחרי שטף הוואטסאפים וההודעות ברשתות השונות, התחלתי לרכז פה בבלוג רשימה של יוזמות. במידה אתם מכירים יוזמה נוספת שלא מופיעה פה, מוזמנים לכתוב אליי ואוסיף.

״אמהות העורף״ – מיזם לאמהות העורף בתקופת הלחימה 

ימים קשים עוברים על החברה הישראלית, ובתוך כל המצב הזה, שבו השגרה הופרה, הורים רבים מתמודדים עם התנהגויות מאתגרות של ילדיהם אשר מתקשים להשתתף בשגרת היום.

אם את זקוקה לחשיבה משותפת עם אשת מקצוע מהתחום הטיפולי, נשמח להקשיב ולסייע.

אנחנו קבוצה של מרפאות בעיסוק בעלות ותק וניסיון אשר מתנדבות במסגרת הפרויקט, מזמינות אותך ל-שיחה אישית בת 45 דק׳ עם אשת טיפול, ממנה תוכלי לצאת עם כלים פרקטיים שיסייעו לך. 

השאירי פרטים בטופס וניצור איתך קשר לתיאום שיחה בהקדם. 

קארין בונן אברג׳יל: 050-7666607

יעל גוטמן- הרמן: 054-9332246

כסף והחיים האמיתיים – קורס כלכלי לנוער

לאור המצב והעובדה שהמון בני נוער נמצאים ללא מסגרת לימודית והרבה משפחות ספונות בבתים,

כרמי אור פתחה בחינם את הקורס הכלכלי שלה לנוער עד להודעה חדשה.

קורס קצר, 4 שיעורים מוקלטים על כסף, השקעות, עבודה, יזמות וחשיבה כלכלית בעולם משתנה.

להצטרפות לקורס

איך נשמור את ילדנו בזמן המלחמה? משימות יומיות בוואטסאפ שעוזרות לשמור על שפיות ועל בית רגוע

יש לנו ההורים תפקיד משמעותי! לשמור על הבית ועל הרוגע בו. זו הסיבה שציפורה שטרית, מייסדת מרכז ״ציפורהנפש״ יצרה את אתגר השפיות – משימות יומיומיות בקבוצת וואטסאפ שקטה, שמטרתן פשוטה – לסייע ככל הניתן ברמה הרגשית ולתת לנו כלים איך לשמור על ילדנו מפני חרדות ובכלל.

מה עושים באתגר?

תקבלי משימה פשוטה ופרקטית (שתיקח לך מס דקות ביום), אך משמעותית מאד שתחזיר בהדרגה את השפיות לחייך. נוודא שאת קודם שומרת על עצמך כדי להיות אמא חזקה,  תשמרי על שפיות הילדים שלך באמצעות בניית שגרה בסיסית בריאה בתוך הכאוס הזה.

תעמוד לרשותך קבוצת ווטסאפ יעודית שקטה בה תקבלי את המשימות ותוכלי לסמן שבצעת כדי לוודא שאת "על זה". ניתן לשתף את ציפורה גם בפרטי באתגרים ולקבל ממנה מענה אישי.

 האתגר מתבסס על 2 שיטות טיפול מתקדמות שמביאות תוצרות בטווח הקצר: שיטה לטיפול בשעת משבר במטרה למנוע טראומה יחד עם CBT טיפול קוגנטיבי (מחשבתי)- התנהגותי נועד לשלב משימות ביום יום שמשפרות את התחושות, מחשבות ואת ההרגשה הכללית  ומשם משפיע באופן ישיר- על התפקוד שלנו.

בואי להחזיר את השפיות לבית!

להצטרפות לאתגר

שיעורי צ׳י קונג לקבוצת מבוגרים בזום

הצטרפו למשתתפים ומשתתפות מישראל, אוסטרליה, שוויץ, אנגליה ודרום אפריקה, בשיעורי צ'י קונג למבוגרים המועברים בזום. קבלו שבוע התנסות בחינם, ולאחריו ניתן לרכוש מנוי חודשי ש-50% מהכנסותיו ייתרמו לאנשי הישובים בעוטף.

להצטרפות לקורס

"יוצרים בכיף ובקלות" – הפוגה מהמתח, הכנסת רוגע וזמן איכות

איך אפשר לעזור בתקופה הזאת כשהילדים בבית, מעבר לתעסוקה שצריך לתת להם, משהו שגם יקל על הכאב, שיתן קצת הפוגה מהמתח ויכניס רוגע וזמן איכות, מאשר עוד פעם להיות מול המסכים.

ולכן הדס קסיר יצאה בהצעה חד פעמית:

לאפשר לקבל גליון בודד "יוצרים בכיף ובקלות" – של חודש חשוון ולא רק במנוי השנתי. 

זה במחיר מוזל + חצי מההכנסות יתרמו דרך עמותה מסודרת בל"נ.

עשרות גננות, מורות ואמהות נהנות מזה מידי חודש.

כדי לקרוא עוד קצת על "יוצרים בכיף ובקלות", קליק כאן:

אמהות: https://shiluvimh.minisite.ms/n/177815

גננות ומורות: https://shiluvimh.minisite.ms/n/178015 

לתשלום ישיר באשראי

קבוצת וואטסאפ יצירתית – הדס קסיר

מוזמנת להצטרף לקבוצת וואטסאפ, שנועדה כדי לתת לנו :
רעיונות והצעות לפעילויות, תעסוקה ויצירות עם הילדים.
גם לנו האמהות.
כל מה שקשור ליצירתיות, עשי זאת בעצמך ועוד.

להצטרפות לקבוצה

קבוצת וואטסאפ – חוסן הורי בתקופה זו

עדי לב רן, הכניסה שינוי מאז תחילת המלחמה בקבוצת הוואטסאפ הפעילה שלה, והיא מעלה שם כמעט כל יום סרטון קצר של 3 דקות בממוצע עם תכנים שמטרתם ללעזור להורים להתחבר לחוסן שלהם, להתמודד עם כל מה שהתקופה מביאה ולתפקד כמיטב יכולתם.

להצטרפות לקבוצה

קורס יצירה לנשים – להוספת רוגע ויצירתיות

הדס קסיר חשבה מה היא יכולה לעזור בימים טרופים אלה, והחליטה לפתוח ללא עלות, חלקים מהקורס שלה "יוצרות משמעות" לנשים.
מחומרים שיש לכל אחת בבית, ליצור, להשתחרר ולהכניס קצת רוגע.
מחקרים מוכיחים שיצירה באומנות ויצירה, מפיג מתח, משפר את הבריאות ותורם לאיזון נפשי.
עכשיו, פתוח בחינם וללא עלות. רק בואי!
להצטרפות לקורס

סיכום הפרקים הקודמים: זו כבר השנה החמישית שאני כותבת ווישליסט יומולדת, בעיקר בגלל שהוא עוזר לי להתפקס על דברים שאני רוצה להגשים בין יום הולדת אחת לשנייה, וכולל דברים שאת רובם אני או דבירי בן זוגי דואגים לקנות במהלך השנה (הוא ממש מתייחס לזה כרשימת קניות – תודה מאמי :)).
ווישליסט יומולדת 38, ווישליסט יומולדת 37, ווישליסט יומולדת 36, ווישליסט יומולדת 35.

חגיגות יומולדת 40

השנה אני חוגגת יומולדת 40, ובשונה מהשיר של הילדים על רכישות של עוד ועוד מוצרים שישמחו אותי לרגע, כל מה שאני חושבת עליו זה הרגעים המקסימים שמשמחים אותי, בכל יום בשנה. מביקור בארץ שבמהלכו לא יכולתי להפסיק להתרגש ולחייך מרוב שמחה להיות עם המשפחות האהובות שלנו והחברים הקרובים, דרך הרבה מאוד רגעים מקסימים בבית שיצרנו לנו פה באנגליה, טיולים ואירועים שהיינו בהם ועד הגשמה עצמית שלי בעבודה ומציאת עסק חדש שהוא עוד יותר אני, ואני נהנית מהדרך עם כל מה שהיא מביאה.

אחד הדברים שאני הכי אוהבת לעשות כבר שנים זה מדיטציה. זה בא בתקופות שבהן אני עושה כמעט כל יום 5-10 דקות עם אפליקציית Headspace, ויש תקופות של הפוגה או שאני עושה פעם ב.., והיום בבוקר לפני שישבתי לכתוב את הפוסט הזה עשיתי מדיטציה בשם Being and Becoming, שדיברה על זה שאנחנו חיים הרבה במרדף אחר עוד מוצר, עוד הישג מקצועי או אישי, עוד הצלחה שלנו או של הילדים, בזמן שההוויה שלנו, ההווה שלנו, בו אנחנו פשוט אנחנו בלי תלות של שום דבר קצת נדחקת הצידה.
לכן, בפוסט השנה אני רוצה לגעת בשני דברים חשובים – ההוויה שלי היום וברעיון שקראתי אצל אנאבל (אנה קופ), רשימת ההודיה שלי – כל הדברים שאני מודה עליהם בחיים שלי, בשנה הזו ובכלל.

רשימת ההוויה שלי

מי שמכירים אותי טוב יודעים שתמיד הייתי ילדה חולמנית, חולמת בהקיץ בכל הזדמנות. כשיצאנו לרילוקיישן היו לכולנו כמשפחה ולי אישית חלומות גדולים, דברים שחשבנו שיקרו ושאיפות גדולות של מקומות לבקר בהם, הרגלים חדשים לאמץ והתפתחות אישית של כל אחד מבני המשפחה.

רילוקיישן כמו כל רילוקיישן אמנם נשמע חלומי ויש הרבה שרוצים לצאת לדרך הזו במחשבה שזה ישפר את הכל, אבל המציאות היא לרוב שונה. במיוחד מציאות שבה עושים רילוקיישן בזמן מגיפה עולמית. אחד הדברים שהרגשתי ישר איך שהגענו הנה והתגבר עם הזמן זה ההבנה שבחו"ל, להיות יהודיה זה לא מובן מאליו. הרבה דברים לא מובנים פה מאליהם, אבל זה אחד הבולטים.

אמנם הילדים שלנו בבית ספר יהודי, ואנחנו חלק מקהילה של ישראלים, אבל בישראל להיות יהודיה זה מובן מאליו. לא צריך לחשוב מה המסורות שהילדים לוקחים הלאה כי את הרוב לומדים בבית ספר ובגן, לא צריך לחשוב על מסורת שישי כשהולכים הרבה למשפחה, הכל קורה מעצמו. אבל פה, אם אנחנו לא ניזום, לא נחשוב מה הדברים ביהדות שכן חשוב לנו להעביר לילדים שלנו – זה פשוט לא יקרה. אז התחלנו פה במסורת של קידוש בשישי עם ארוחה מיוחדת בדרך שלנו, מה שלא היינו עושים לבד כמעט אף פעם בישראל.

היו עוד הרבה שינויים שקרו לנו, והרבה מסורות משפחתיות שהתחלנו ופיתחנו פה. אחד הדברים שאני ממש אוהבת פה זה שכל חג הוא חגיגה. כל חג הוא הזדמנות לקשט את הבית, לשים שירים מתאימים בכל הקניונים ויש הרבה מסורות שכיף לצפות בהן ולחגוג אותן כמישהי שבאה לכאן לתקופה.

בגלל שאנחנו אוהבים לחגוג ואוהבים חגים, לא רק שהתחלנו לחגוג יותר בכיף את החגים היהודיים אלא שהחלטנו שאם אנחנו כבר כאן – נחגוג את כל העולמות. וכך יוצא שכל כמה שבועות אנחנו חוגגים חג אחר, משדרגים משנה לשנה את הקישוטים שאנחנו מכינים, "מתחרים" די בהצלחה במשפחות אחרות בשכונה אותם אנחנו מכנים בשם הכללי "משפחת נסחפתי", ונהנים לראות את הילדים לומדים עוד על חגים, מסורות ולכידות משפחתית.

עוד שינוי הוויה, הוא בתהליך שעבר עליי פה מבחינת העסק. הגעתי לאנגליה בטוחה שאני הולכת לכבוש את העולם עם יומני הטיול שלי והבלוג הזה, שאני הולכת להיות כמו היוטיובריות שאני כל כך אוהבת לעקוב אחריהן כבר שנים, עם סטודיו וולוג וליין מוצרים משלי, ולתקופה די ארוכה הייתי ממש בתוך זה, בין לבין סגרים של הקורונה.

אבל עם הזמן הבנתי, שלדחוף אבן במעלה הר זה לא משהו שמתאים לי כבר היום, שהקצב שפעם אהבתי של הכל מהר מהר, ולבלוע את העולם, כבר לא משרת את הנינוחות שבה אני נהנית לחיות את החיים ובכלל – שבא לי עסק שלא כולל מוצרים פיזיים שצריך לדאוג אם הגיעו או לא, אם המשלוחים התייקרו או אם הוצאתי החודש כבר ליין חדש.

רשימת ההודיה שלי

מכירים את רשימת התודות באוסקר, שבה מודים לכל מי שהביאו אותנו עד לפה?
אז הפעם אני רוצה לעשות משהו קצת שונה, שיוצא מהשגרה אפילו של עצמי, וזה להודות לעצמי, להכיר בדברים שלמדתי ובמה שהשגתי. אמנם לימדו אותנו ש"אין הנחתום.." אבל הנחתום הזו למדה בשנים האחרונות לתת מעצמה כל כך הרבה, שהגיע הזמן שהיא תגיד לעצמה תודה רגע לפני גיל 40.
שנה שעברה ביקרה אותנו אמא שלי וכמה חודשים אחרי זה ביקר אותנו חמי, ויצא לי לטייל ולדבר עם שניהם המון, והבנתי שהגישה שלהם לחיים בגיל 60+ די דומה לשלי כבר היום – שחשוב ליהנות מכל רגע, לטייל, ליהנות מנופים, להיות נוכחת כמה שיותר עם הילדים ולהוקיר כל דקה של חיבוקים ואהבה זוגית.

• אני מאושרת שהגעתי לראות את הדברים האלה כבר בגיל הזה, להבין שאף אחד לא רודף אחריי, שאף אחד לא סופר לי הצלחות חוץ ממני, ושאני יכולה להגשים כמה חלומות שרק אבחר.
• אני מודה על הקשיים והתהליכים המורכבים שעברתי ועברנו כזוג בדרך להורות, שמהם למדתי כמה אני חזקה ויכולה להתמודד עם כל מה שבא, גם אם זה לפעמים נראה בלתי אפשרי.
• אני מודה על ההחלטה להיות אמא נוכחת כמה שאני יכולה, להשאיר את הילדים בבית עד גיל מאוחר יחסית איתי ועם מטפלות שונות, כדי ליהנות מלגדל אותם.
• אני מודה על זה שלמדתי מה זה הורות עוטפת ומחבקת מאמא שלי, כמה כיף זה לחזור הביתה בגשם לבית חם ומריח מאוכל טעים, או כמו ששי-לי אמרה לי לאחרונה: "האוכל טעים כי את עושה אותו עם כל הלב שלך".
• אני מודה לעצמי שלמדתי להיות אמא מאפשרת לילדים שלנו, שמוקירה כל אחת ואחד על הייחודיות שלהם, על החוכמה, הרגישות וההבנה של החיים כבר בגיל שלהם היום, ועל הרצון לתת להם כמה שיותר מידע על העולם ואיך להסתדר בו, גם אם זה ממש מחוץ לקופסה.
• אני מודה לדביר ולי שבחרנו, עם כל הקושי והגעגועים, כן להגשים חלום משותף ולגור בחו"ל תקופה, לאפשר לילדים שלנו להפוך לדו-לשוניים, להתגבר על קשיים חברתיים, קשיי שפה וקשיי הסתגלות לשגרה אחרת לגמרי.
• אני מודה לי שאני אף פעם לא מפסיקה ללמוד, תמיד שומעת פודקאסטים, קוראת, לוקחת קורסים ומעשירה את עצמי בידע שרק גורם לי לרצות ללמוד עוד.

ולרגע שכולנו חיכינו לו… רשימת המתנות שלי

טוב, בכל זאת לא חשבתם שאשאיר את הרשימה הזו מיותמת לגמרי ממוצרים, נכון? האמת שחשבתי לסיים את הפוסט בפסקה הקודמת, אבל אני יודעת כמה הפוסט הזה כן תורם להתפתחות שלי כשאני מציינת מה אני רוצה לעשות ומה עשוי לעזור לי להגשים את זה, וחוצמזה, צריך לתת לדבירי מקום קל למצוא לי בו מתנות מתאימות

ללכת להופעת מוזיקה – עדיפות לטיילור סוויפט, אד שירן, קולדפליי או וואן ריפלבליק. הסיכוי שלי ללכת להופעה של מישהו מהם פה בחו"ל גבוה בהרבה מאשר בארץ, אז אם ייצא – יהיה מגניב. ואם נלך יחד עם הילדים – הכי טוב

לחזור לצייר – זה לא באמת דורש ממני משהו, אלא פשוט להחליט שאני עושה את זה, ולהתחיל. אייפד מתאים עם פנסיל ושלל מחברות כבר מחכים לי.

לקנות לי משהו של המותג האנגלי BAN.DO – לא שאני באמת צריכה משהו מהאתר שלהם, אבל אני אוהבת לעקוב אחריהם בשנים האחרונות, ובא לי שיהיה לי משהו שלהם.

לשדרג את המיקרופון שלי – נכון להיום יש לי מיקרופון נחמד, אבל כיוון שאני רוצה השנה להמשיך להקליט את הפודקאסט שלי, את הקורס הדיגיטלי וללוות עוד עסקים בליווי אישי ולעשות עוד הרבה לייבים בקבוצה ובכלל – יכול להיות שהגיע הזמן לשדרג את המיקרופון למשהו קצת יותר מקצועי, עם זרוע שזזה יותר שקט וחלק.

משהו שלא היה בכל הווישליסטים הקודמים – מקומות שאשמח לנסוע אליהם – השנה התחלנו הרבה יותר לטייל בטבע וממש לאהוב את זה. אז אשמח השנה לבקר באירלנד, בעוד ערים בסקוטלנד, לחקור עוד את אנגליה עם מקומות שעדיין לא היינו בהם ובכלל – ליהנות ממסלולי טבע ומעונות השנה היפייפות.

מחשב חדש וחזק – אני עובדת כבר כמה שנים עם נייד ממש מצוין עם מפרט טוב, אבל עדיין מדי פעם בודקת האם צריך להחליף אותו למחשב חדש (ואפל עם המחשב הורוד החתיך שלהם לא עושים לי חיים קלים, אפילו שאני מעדיפה נייד).

לוח peg מעץ, לקישוט המשרד בבית – כשנכנסנו לבית פה היו לי הרבה חלומות לגבי חדר העבודה. רובם הגשמנו, אבל עדיין הקירות נותרו די לבנים וריקים, אז אשמח לקשט אותם עם משהו ייחודי שיהיה לי כיף להסתכל עליו בזמן העבודה ולשים עליו קישוטים שלי. דוגמה 1, דוגמה 2 ודוגמה 3.

ולבסוף, I saved the best for last – הדבר הכי חשוב לי השנה ובכלל זה להיות עם המשפחה המורחבת שלנו, להתחבק ולצחוק. אז כל הזדמנות שתהיה לנו – אקח אותה בשתי ידיים.

שתהיה שנה מבורכת, מלאה חיבוקים, שמחה ואהבה.

סדרות לילדים בגילאי 3-6

1. למה לימה
2. חבורת הקצב
3. מפלצות העל
4. מסיבת מילים
5. טרו וממלכת הקשת
6. מטוסי העל
7. קוקומלון: חרוזים לקטנטנים
8. Paw Patrol
9. 44 חתולים
10. oddbods
11. Tayo
12. בית הבובות של גבי
13. כלב כריש
14. ים האהבה

סדרות לילדים בגיל 6-8

1. דינוטראקס
2. לא רעב ולא אוהב
3. תיכון 'אבר אפטר'
4. עידן הקרודים
5. בנות הארווי לנצח
6. קורי קרסון ילד על גלגלים
7. שלום נינג'ה
8. דרקונים צוות חילוץ
9. בית הבובות של גבי
10. ארצ'יבלד והדבר הגדול הבא
11. Kazoops!
12. עיר המדבקות של צ'רלי

סדרות נטפליקס שהורים ממליצים עליהן

1. חקירות קטנות – זה הלהיט פה כרגע לכל הגילאים זה – ילדים בני עשר שיש להם סוג של משרד חקירות (זה מדובב) הם פותרים תעלומות וגם די מצחיקים כאלה, וגם מאוד מקפידים על דייברסיטי כך שיש מכל המגדרים והמוצאים.
2. מפצחים עולם
3. כל הסרטים והסדרות של הדרקון הראשון שלי
4. כל הסדרות והספיןאופס של ציידי הטרולים – אני אוהבת שיש בהן מגוון דמויות שונות, אמיתיות, שמצד אחד מחפשות את הצדק ומצד שני גם עושות טעויות וצריכות לקחת אחריות. יש גם דייברסיטי וגם נשים גיבורות, יש הומור שהוא לא רק ירידות אחד על השני. ויש מצד אחד פשטות בעלילה שיודעים מי הטובים ומי הרעים, ומצד שני יש טוויסטים ופתאום מגלים הפתעות – אנשים טובים יכולים לעשות מעשים רעים, אנשים רעים יכולים לפעמים לעשות משהו טוב, אנשים שחשבת שהם טובים בעצם פעלו ממניעים רעים נסתרים..
5. כרמן סנדייגו! אני מתה על שיר הפתיחה ולא מרשה להם לעשות skip. אין לי מושג מה קורה בדיוק בסדרה הזאת, רק יודעת שהם מרותקים במיוחד בעלילה ושהיא מאוד מותחת
6. Mia and me
7. Wild Kratts
8. אחים וחיות אחרות

סדרות ילדים נוסטלגיות

1. אוטובוס הקסמים / נוסע שוב (גרסה חדשה)
2. חוש-חש הבלש
3. דובוני אכפת לי ובני-דודים
4. גארפילד
5. פוקימון

סדרות נטפליקס שאפשר לראות כל המשפחה יחד

1. מורתי התמנונה
2. הנסיך הדרקון
3. אי שם
4. עולם היורה מחנה הקרטיקון

איך האהבה לסדר במטבח נולדה אצלי?

לא הרבה יודעים את זה עליי, אבל את הבית שלנו בישראל, בעיקר את המטבח שלו, תכננתי בעצמי. כלומר הייתה מעורבת חברת מטבחים, וגם דבירי היה חלק מזה, אבל בגדול – עבדתי עם חבריי הטובים – אקסל וגוגל, בתור בחורה צעירה בת 24-25, להבין איך אני רוצה שיהיה מבנה המטבח שלי, איזה גודל של מגירות, ארונות, כמה מקום צריך לסירים, איזה סוג של כיריים הכי נוחים לי ועוד…

עד גיל 22 בערך המטבח היה מקום די זר עבורי, חוץ מלעמוד ליד אמא שבישלה לנו, לא הייתי כל כך מעורבת, ובטח שלא ידעתי להכין הרבה דברים פרט לחביתה ועוד קצת. אבל החיים זרמו ואיתם המעבר שלי לדירה לבד ואז המגורים עם דבירי, והתחלתי לבשל לנו. זה עורר אצלי את יצר הסקרנות כלפי אוכל שקיים עד היום, והתכנון של בית חדש שקנינו "על הנייר" רק עורר את הסקרנות כלפי מבנה המטבח והשימוש האופטימלי בו עוד.

שמתי לב לתהליך דומה שקורה לי בעיקר כשאנחנו נוסעים לחו"ל לטיול ואורזים כמה שפחות ואז אני קולטת כמה ציוד נותר בבית ללא שימוש, וגם כשאנחנו מבשלים בחו"ל כמות הציוד שאנחנו באמת צריכים היא אולי 1/20 מתוך הציוד שיש לנו במטבח בבית, אם לא פחות מזה.
אז בהשראתה, ובהשראת העונה הראשונה של התוכנית שלה בנטפליקס, שאותה גמעתי בתוך יומיים, התחלתי לעבור אזור אזור בבית שלנו ולסדר. בהתחלה חשבתי לעשות לי רשימה במחברת, כחובבת רשימות גדולה, אבל לא ממש הגעתי לזה וגם ראיתי שאני מטפלת באזור קטן וספציפי ותוחמת לי את הזמן לטיפול בו בזמן (עם טיימר לפעמים, כדי שזה לא יגלוש מדי על הזמן עם הילדים) – התוצאות מהירות והתחושה של הניקיון והסדר עושה את שלה.

כך טיפלתי בארונות של הבית, כולל ארון המצעים והמגבות, במגירות לצד המיטה ובשאר המקומות בבית שלרוב היו מגנט לבלאגן ועם הזמן הפכו לאזור פונקציונלי ומסודר, ובעיקר – במטבח, אחד מאזורי ה- clutter (באמת שאין מילה שמתארת את זה טוב ככה בעברית) בבית.

השלבים ליצירת סדר במטבח

שלב 1: חלוקה לאזורים

את המטבח אני מחלקת לאזורים עם ייעודים שונים, לפי השימוש:

1. המקרר
2. המקפיא
3. המזווה
4. כלי עבודה גדולים – סירים מחבתות ודברי אפייה
5. כלי עבודה קטנים – utilities
6. סכו"ם
7. צלחות, קערות ועוד…
8. ירקות ופירות
9. מגירת הכל-בה
10. חגים ואירוח

שלב 2: סינון ומיון

איך מתבצע הסינון והמיון:

1. קודם כל אני מתחילה מאזור ממש קטן כמו מגירה אחת. מוציאה הכל החוצה ובודקת במה באמת השתמשנו בשנה-שנתיים האחרונות ומה הולך לשמש אותנו קדימה (נגיד סכום של תינוקות כבר פחות שימושי אצלנו מאז שהילדים משתמשים בסכום ילדים/מבוגרים). חשוב מאוד לתחושת הרעננות גם להעביר ניגוב עם מטלית לחה – עושה לגמרי את ההבדל.
2. מחזירה למקום לפי סדר השימוש – קרוב יותר בשימוש גבוה ורחוק יותר בתוך המגירה לשימוש לעיתים רחוקות יותר, ומה שלא בשימוש שמה בצד וחושבת האם להעביר הלאה או לזרוק.
3. לאחר שסידרתי אזור קטן אחד, אני בודקת מה אני רוצה להעביר למקומות אחרים והאם נותר לי זמן להמשיך לאזור נוסף. במידה ולא נותר זמן – אני אוהבת לרשום לעצמי על הלוח שעל המקרר איזה אזור-שניים נוספים הייתי שמחה לטפל בהם.

שלב 3: כל פריט במקום שלו

אחד הדברים שהכי עוזרים לשמר את הסדר הוא לדאוג ש:

1. לכל פריט יהיה את ה'בית' שלו במטבח, חוץ ממגירת הכל-בה שמכילה מישמש של פריטים, שאר החפצים במטבח שלנו צריכים להיות עם מקום מסודר שמתאים לגודל שלהם ולאופן השימוש בהם.
2. כמו במטבחים מקצועיים, גם בבית אפשר ליצור "אזורי עבודה", כמו פינת קפה שמרכזת את כל הפריטים שקשורים לפעולה אחת – הכנת קפה/תה/שוקו. כשהפריטים מרוכזים לפי אופן השימוש ולפי השלב ביום בו אנחנו משתמשים בהם, מסודרים במקום ייעודי ובכמות סבירה לשימוש שבועי (נגיד לא צריך בפינת קפה יותר מכמות התיונים לשבוע אחד, את השאר אפשר לאחסן במזווה) – נוכל לראות שממש קל לנו לשמור על הסדר וגם לילדים ברור יותר איך לתפעל את המטבח לצידנו או אפילו בעצמם (תלוי בגיל).

דוגמאות לאזורי עבודה פונקציונליים:

• פינת קפה
• מגש ארוחת בוקר במקרר
• מגירת/פינת תבלינים ושמנים ליד אזור הבישול
• מגירת/אזור ירקות שמאוחסנים מחוץ למקרר

השראה נוספת

בשנים האחרונות אני צופה אדוקה ביוטיוב, יש לי כמה עשרות ערוצים שאני עוקבת אחריהם וכמה מתוכם על.. כן, ניחשתם נכון – סדר וארגון. כדי לתת לכם השראה נוספת ללכת על סדר במטבח, מצרפת לכם סרטון מתוך ערוץ שאני ממש אוהבת בשם Nesting Story, בו היא עושה סדר מלא בארונות המטבח שלה.

סיכום

מקווה שנהניתם לקרוא את הפוסט הזה ושהוא נתן לכם השראה לסדר גם את המטבח שלכם. מוזמנים לשתף בתגובות את הדברים שארגנתם במטבח / להתייעץ לגבי דברים שהייתם רוצים לסדר וגם – 

אני מזמינה אתכם להצטרף לאתגר עושים סדר במטבח, שיתקיים למשך 3 ימים, בין ה-1-3/3/21, מספיק זמן לפני פסח, ובו בכל יום תקבלו למייל משימה אחת קלה ומהירה שתעזור לכם להכניס סדר למטבח שלכם ולתהליכי הבישול.

1. מתי היה הרגע בו החלטתם לעבור ומה גרם לכם לקבל את ההחלטה הזו?

מהרגע שבן הזוג שלי, איציק, בחר בקריירה אקדמית היה לנו ברור שנבלה תקופה בחו"ל בשביל הפוסט דוקטורט שלו. במוסדות האקדמיים בארץ יש דרישה לבלות כמה שנים במחקר באוניברסיטה בחו"ל על מנת להתקבל כחבר סגל והיה לנו ברור שזה מסלול החיים שלנו. לא היה לנו מושג איפה זה יהיה, אבל הייתה הנחה שככל הנראה זה יהיה בארצות הברית.
ברגע האמת, הבנו שאנחנו מחפשים משהו אחר ממה שיש לארצות הברית להציע. נבדקה האופציה של גרמניה ואיציק אפילו היה שם בהשתלמות במשך חודש, אבל האופציה נפסלה בגלל כל מיני סיבות. בסוף, באופן לגמרי מקרי איציק ראה ציוץ של מישהו בטוויטר לגבי משרת מחקר באוסטרליה ותוך פחות משנה מצאנו את עצמנו כאן. בחלומותי הפרועים ביותר לא חשבתי שנגור כאן, אבל הנה עוד כמה חודשים נסגור כאן שנה שנייה.

2. מה החששות שהיו בך לפני המעבר ומה השתנה בהם מאז?

בגדול הרגשתי די בטוחה לעבור לאוסטרליה ולא היו לי הרבה חששות. מדובר במדינה מתקדמת ודוברת אנגלית, האנשים כאן ידועים בנימוסים שלהם ובחביבות שלהם וזה די הוכיח את עצמו.
חששתי קצת לגבי ההשתלבות של הילדים בסביבה דוברת אנגלית, אבל הם השתלבו בצורה יוצאת מן הכלל.

3. האם הרגשת שינוי לגבי הזהות היהודית והישראלית שלך ואם כן, מה הכי מורגש עבורך?

רק כאן הבנתי שבישראל הזהות היהודית והישראלית שלי מעורבבות במין מישמש ואני לא באמת מפרידה בינהן. כשפגשנו את הקהילה היהודית בקנברה (יהודים שאינם ישראלים) הבנתי עד כמה הזהות שלי היא בעצם בעיקר ישראלית, היהדות היא מובנת מעליה, לא מודגשת וכמעט לא מורגשת.

התכנים והמהות בהם עוסקת הקהילה הם בעיקר תכנים בעלי אופי דתי וזה לא משהו שעסקתי בו באינטנסיביות בארץ. לפני שהילדים מתחילים את הלימוד ב"חדר" (בימי ראשון יש לימודי עברית ומסורת לילדים), כל המשפחות עושות יחד מין טקס "הבדלה" עם שירים וברכות. אחת התחושות המוזרות שהיו לי שהמזמור "אדון עולם" לא הושר בלחן המוכר של עוזי חיטמן ולא בלחן מסורתי אחר אלא בסגנון שיר צופים אוסטרלי ואז התפשטה בי הבנה חזקה על ההבדלים בזהויות. כולנו יהודים, אבל אנחנו ישראלים והם אוסטרלים.

4. מה הדברים שהיה לך חשוב ליצור בסביבה הקרובה שלכם בחו"ל – חברים, קהילה ועוד, ואיך יזמת את זה שהם יקרו?

אני מאוד מאוד מתגעגעת למשפחות שלנו ולחברים שלנו שנשארו בארץ ולכן כן חשוב לי לשחזר תחושה של ביחד וחברות עם אנשים אחרים. בקטע הזה אני משתדלת ליצור חברויות, לארח ולהתארח אבל זה לא קורה בתדירות ובעוצמה שזה היה קורה בארץ.
אני חושבת שצריך להשקיע בזה הרבה אנרגיה ולבוא מאוד פתוחים ומקבלים וזה לא תמיד קל לי בגלל האינטנסיביות של החיים.
גם לגבי הקהילה, בשנה הראשונה מאוד היינו עסוקים בעצמנו ובהתבססות שלנו ורק לאחרונה הרגשנו שאנחנו רוצים לחשוף את הילדים ליותר תכנים מסורתיים מאחר ובמוסדות הלימוד שלהם לא עוסקים בתכנים יהודיים והיה חשוב לנו שהם ירגישו שיש להם עוד שותפים למסורות שאנחנו עושים בבית (קידוש וחגים).

5. מה היית רוצה שיספרו לך לפני שעברתם?

בעיקר עצות להתנהלות כלכלית יותר חכמה. הייתי שמחה להגיש בקשה ל"תושבות קבע" במקום הויזה שלנו, מה שהיה מקנה לנו הטבות בתשלומים לגן הילדים (שיקר פה בטירוף) וגם לקנות פה בית מאשר לשכור (השכירות פה מאוד מאוד גבוהה ביחס לקניית בית).

6. דבר אחד שחשבת שתשמרי עליו ברילוקיישן ולא הצלחת?

לא חושבת שיש משהו כזה. ברור לי שהקשר עם החברים והמשפחה שלי התרופף מעט, אבל אני לא מאוכזבת מזה, זה טבעי ואני מקבלת את זה. אם כבר, אז השתדרגתי ברילוקיישן. שיפרתי את כישורי הבישול, האפייה והאירוח שלי.

7. מה הדברים המשפחתיים החדשים שהתחלתם לעשות מאז המעבר?

מאז המעבר אנחנו מטיילים הרבה יותר גם בסופי שבוע וגם בחופשות. אני מאוד נהנית מהמחשבה על הזמניות שלנו במקום, זה מה שמדברן אותי לראות יותר, לחקור יותר, להכיר יותר את המקום וזה בא לידי ביטוי בטיולים ובחוויות נהדרות שלנו.

8. מה למדת על עצמך בעקבות המעבר?

תמיד ידעתי שאני אדם חזק ואני יכולה לעשות הכל אם אני רק רוצה, אז המעבר רק חיזק את זה.

9. מה השתנה בעסק שלך בעקבות המעבר?

הרבה בגלל הפרשי השעות הפסקתי לגמרי להעביר סדנאות וקורסים לקבוצות וצמצמתי מאוד את הייעוצים הפרטיים שהייתי עושה. מאוד קשה לי להיות בפוקוס ולתת 100% מעצמי אחרי יום עבודה שלם.
בגלל אילוצי הבית והמשפחה אני יכולה לתת ייעוצים רק אחרי 20:00 (שעון אוסטרליה) והחלטתי לוותר על זה, למרות שמאוד נהנתי לעשות את זה בארץ.
היום אני מתמקדת במכירת קורסי אונליין שמחליפים את הסדנאות והפגישות ומלמדים פרסום ממומן בפייסבוק ובאינסטגרם וגם חזרתי לעסוק בניהול קמפיינים לעסקים, משהו שבארץ כמעט ולא הייתי עושה.

10. מה הדברים שלמדת על עצמך בעקבות המעבר ועוזרים לך בפן העסקי?

הבנתי שהתמדה היא הדבר הכי חשוב בעסק.
בגלל שנים של התמדה, יצרתי לעצמי שם טוב שמאפשר לי לעבוד ולקבל עוד ועוד לקוחות על בסיס המוניטין שלי גם אם אני רחוקה אלפי קילומטרים וזה לא מפריע ללקוחות שרוצים לעבוד איתי.

11. מה את הכי אוהבת בבית ובסביבה החדשים שלכם?

אני מאוד אוהבת לטייל ולהכיר מקומות חדשים. יש לי תחביב להכיר מקומות מגניבים על בסיס גוגל מפס, משהו שלא ממש הייתי עושה כשהיינו בארץ.
בגלל שאוסטרליה ענקית ממש, כשאני מחפשת אטרקציות בחיפוש רגיל אני הולכת לאיבוד.
היום אני קודם מסתכלת במפה, מגדילה איזור מסוים ומחפשת פינות עניין וחן ורק אחר כך מחזקת את זה בחיפוש בגוגל. זה עובד לנו מעולה ככה.

12. לסיום, האם יש לך איזשהו טיפ לנשים ומשפחות לפני המעבר לרילוקיישן?

אני חושבת שכדאי לנסות להבין לעומק איך הולך להראות היומיום שלך כדי לא להיות מופתעים, בעיקר לרעה. כשמנסים להבין איך הולכים להראות החיים, אפשר לזהות נקודות חולשה, נקודות פחות זוהרות שיכולות לגרום לתסכול ולפעול באחת משתי דרכים: או לקבל ולהשלים איתם, אבל באמת. או להתכונן מראש ולטפל בהם בהקדם על מנת שלא יעשו נזק בהמשך.

על האורחת שלנו:

אנה היא מומחית פרסום ממומן ברשתות חברתיות. היא עוסקת בתחום מעל 10 שנים.
כשהתגוררה בארץ היא עסקה בייעוץ והרצאות בתחום. בעקבות המעבר עוסקת בניהול קמפיינים ממומנים ובלימוד התחום באמצעות קורסי אונליין בפרסום ממומן.
מתגוררת כשנה וחצי בקנברה, אוסטרליה.

מוזמנים לבקר באתר שלה: havrakonet.co.il

22 מסעדות אהובות על ילדים (עם משלוח או איסוף עצמי) לשנת 2021

1. ג'פניקה
   פותחת את הרשימה שלנו. עם סניפים כמעט בכל הארץ, משלוחים, ומנות שמתאימות גם לקטנטנים (אושרה פחימה-שמש ממליצה על גיוזה או סושי אבוקדו, חתוך כמובן), ג'פניקה היא בחירה נהדרת. להזמנות.
2. בורגרים
   רעות דומיניץ ממליצה לנו על מסעדת בורגרים בסגולה פ"ת. 8 המבורגרים ב- 70 ש"ח. הילדים מרוצים מאוד (עם שובר). להזמנות | לרשימת הסניפים.
3. בורגר סאלון קדימה
   ההמלצה של עמית בר: הם גם עושים ללא גלוטן שזה ממש פלוס ענק! לילדים יש שניצלונים עם צ׳יפס, המבורגר ועוד. גם הקטנים מרוצים וגם הגדולים. להזמנות.
4. אמא בופה
   אם בא לכם להתפנק באוכל ביתי ואתם זמינים לקחת באיסוף עצמי באזור מודיעין, ליאת מנור ממליצה על מסעדת אמא בופה שפתוחה 24/7. לתפריט המסעדה.
5. באלי בורגרס
   חן קרופניק ממליצה לנו על מסעדת באלי בורגרס מרחובות. להזמנת משלוח.
6. קמפאי
   אורנה בן משה ממליצה: הבנות שלי אוהבות את קמפאי כל מה שהזמנו. להזמנות.
7. טאיזו קפה
   עוד המלצה של אורנה באזור תל אביב וגוש דן. אהבנו מאוד מאוד טאמאטר מסאללה. להזמנות.
8. קפה גרג 
   עם 105 סניפים ברחבי הארץ וארוחות ילדים טעימות ובריאות, קשה לפספס בהחלטה הזו. להזמנת משלוח או איסוף עצמי.
9. אסיה מוניקה – הוד השרון להזמנת משלוח
10. עד העצם – הרצליה להזמנת משלוח | לרשימת הסניפים
11. קפה לנדוור להזמנת משלוח או איסוף עצמי.
12. קפה בונו – קדימה להזמנת משלוח או איסוף עצמי.
13. מסעדת טאיה – קדימה להזמנת משלוח או איסוף עצמי.
14. מסעדת מוג’ו בא.ת פולג להזמנת משלוח או איסוף עצמי.
15. מסעדת קופינאס – צור משה להזמנת משלוח.
16. VIVINO להזמנת משלוח או איסוף עצמי.
17. טיטו איטליאנו – גבעתיים להזמנת משלוח.
18. לחם יין – יהוד להזמנת משלוח.
19. טרנטינו – חיפה להזמנת משלוח.
20. פאט ויני – לרשימת הסניפים והזמנת משלוח.
21. ברביס דיינר&בר – אילת להזמנת משלוח או איסוף עצמי.
22. פיצה קאלדו – באר שבע להזמנת משלוח.

בפתח תקווה לא היינו ממחזרים בכלל, היה לנו פח קטן מתחת לכיור שהיינו אחת ליום (לרוב) מורידים לפחים הירוקים למטה בבניין, מקווים לא להיתקל בריחות חזקים מדי או בחתול שננעל שם ובא לו להפחיד אותנו.

ידעתי שיש פח כתום וכחול, לא ממש הבנתי מה לשים בכל אחד מהם וגם לא באמת התאמצתי… היו כמה מקרים שניסיתי להפריד והבנתי שזה לא בשבילי אז הפסקתי, ותכלס – לא באמת היה לי דרבון לעשות עם זה משהו חוץ מנקיפות מצפון קלות על תרומה לזיהום הסביבה שעלו אחת לתקופה, לרוב אחרי צפייה בסרטון יוטיוב על חיות מסכנות.

מה למדתי על מיחזור כשהגענו לאנגליה?

קודם כל, פה בשונה מבישראל, אנחנו חיים בבית פרטי לעומת בניין, אז כבר כל התהליך קצת שונה (ונעים יותר), כי יש לנו 4 פחים גדולים בחניה של הרכבים, שהם רק שלנו. לקח לי זמן להבין מה הולך לכל פח ומה לעשות בתוך הבית עם הפחים, איך להפריד כבר בפנים כדי לא לצאת כל רגע החוצה (בקור), ואיך לשמור על הסדר והניקיון בפנים ובחוץ.

אבל.. מה עושים עם כל הפחים הצבעוניים האלה? ומה קורה כששמים את האשפה בפח הלא נכון?

אחרי הרבה חקירה של מה בדיוק הולך למה, הבנתי את השימוש של כל פח:

הכחול הוא לנייר וקרטונים (לרוב נסתם מארגזים של משלוחי האמאזון שפוקדים אותנו מדי יום)

החום הוא לאריזות פלסטיק, בקבוקים וזכוכית (לקח זמן ללמוד שבאריזות הם לא מתכוונים לצלופן הדק שאורז כל דבר פה בסופר, אלא לפלסטיקים כבדים יותר, והם דואגים לסמן על כל מוצר מה באריזה שלו למיחזור ומה לא.. גאוני! ומתיש..).

הירוק שבישראל משמש להכל, ולכן הטעה אותי הכי הרבה, הוא למעשה רק לפסולת של אוכל וגזם. ולא – בפסולת אוכל לא מדובר על האריזות שבהן בא האוכל, אלא רק לשאריות.. גם את זה לקח לי זמן להבין ותכף תגלו למה.

השחור, שהוא הפח הקטן והמשמעותי ביותר הוא לכל מה שלא נכנס לאחת מהקטגוריות האחרות. אם אתם משפחה של 6 נפשות או עומדים בקריטריון אחר של המועצה, אולי תזכו לקבל בחינם עוד אחד, אבל לבינתיים לא הצלחתי לשכנע אותם שאנחנו חמישה שאוכלים כמו שישה וצריכים את זה..

עולם של צבעים וכל כך הרבה כאב ראש.

עכשיו שלמדנו את כל זה, זה הזמן להבין…

איפה טעינו? ואיך דואגים שיעמדו פה בכללים?

בהתחלה, היינו מערבבים את הזבל, לא באמת מקפידים ומתנהגים הכי ישראלי שלנו (בקטע טוב ). 

אבל.. החבר'ה פה לא פראיירים ויש להם שיטות משלהם לדאוג שנקפיד:

1. את הזבל מפנים בין אחת לשבועיים לאחת לחודש, תלוי בסוג הפח. לא מיינתם – תאכלו אותה עם הזבל תקוע בבית כי הפח בחוץ מלא.
2. הפינוי ביום אחד של השבוע וצריך להוציא את הפח מהחניה (שביל סלול) לקו המדרכה, כאשר הידית של הפח כלפי הכביש (וכן, אם לא תשימו את הפח קרוב מספיק או בכיוון ההפוך או מפוצף ככה שהפח לא נסגר – לא יפנו לכם).
3. הפח השחור מתמלא הכי מהר, כי הוא הכי קטן, ומפנים אותו אחת לחודש. לא תמיינו – תיתקעו עם הזבל בבית עד לפינוי, וכבר קרה לנו שגם אחרי שנתקענו כמה שבועות בבית עם זבל והשחור התרוקן, הזבל שהיה בבית מילא אותו לגמרי ככה ששוב נתקענו…
4. אסור לבלבל בין סוגי האשפה – תשימו אריזות בפח הירוק – לא יפנו אותו (והם בודקים ופותחים שקיות..), תשימו אשפה שהיא לא נייר בכחול – לא יפנו.. הבנתם את הקטע.
5. רוצים להתלונן שלא פינו לכם? אין בעיה, תיכנסו לאתר, תמלאו כמה דפים של פרטים אישיים ובסוף תגלו שכבר התלוננו עליכם שלא הפרדתם נכון ולכן לא פינו… true story
6. שמתם אשפה של הפח הירוק בשקיות לא מתכלות – wrong! לא יפנו לכם. יש שקיות מיוחדות שמתכלות מהר וכדאי לשים בהן את הזבל הירוק (ששש אל תגלו, אבל השקיות האלה באמת נפלאות וממש קל לעבוד איתן על השיש כשמקלפים ירקות ומבשלים, פשוט שמים הכל בשקית הקטנה שעל השיש וישר לפח הירוק בבית/בחוץ).

מה עשינו כדי להשתפר בתחום הזה ולהקל על עצמנו?

1. דיברנו עם חברים פה וקראנו (בעיקר אני) הרבה על מה הולך לאיפה, אשכרה דוקטורט הדבר הזה.
2. קנינו פחים קטנים ובינוניים הביתה: 2 קטנים מתחת לכיור – ירוק ושחור, 3 גדולים שעומדים אחד על השני ליד המקרר – חום כחול ושחור נוסף (וכן, צריך שני שחורים בבית כי זה מתמלא סופר מהר, גם עם כל המיחזור).
3. הבנו ש- if you can't beat them, join them, שאין לנו דרך באמת להילחם בזה ושאיך שלא נסובב את זה שווה לנו ללמוד למחזר ולהתיישר איתם, אז פשוט עשינו את זה.
4. התחלנו כמה שאפשר לקנות ללא אריזות / באריזות גדולות שאפשר למיין בבית, למרות שהאבסורד הכי גדול פה שהכל נארז פה בחומרים לא מתכלים כמו צלופן דק ומעצבן, במקום לאפשר אריזות קצת יותר נוחות. לפחות זה ככה בסופרים שאנחנו קונים מהם.

איך אתם מתמודדים עם מיחזור בבית? מה הדברים שאתם עושים (או רוצים לעשות)? כתבו לי בתגובות

מרכיבים:

• 4 כפות שמן זית
• 2 בצלים
• 2 זוקיני
• אפשרי – לחמניה רטובה מעט וקרועה לביסים
• קילו תרד
• 4 ביצים
• 400 גרם גבינה צהובה מגורדת + מוצרלה מגורדת
• כוס קמח תופח

אופן הכנה:

1. קוצצים לקוביות קטנות את הבצלים והזוקיני
2. מטגנים בשמן כ-15 דקות על אש קטנה, שיתרכך
3. מוסיפים את התרד וממשיכים לבשל עד שמתרכך לגמרי
4. מוציאים ומעבירים לקערה לקירור
5. מוסיפים את הביצים, הגבינה והקמח ומערבבים טוב
6. יוצרים לביבות / כדורים
7. אפשר לאפות על 180 מעלות לכ-15 דקות או לטגן במחבת עם 2 כפות שמן זית

1. פוסט סיכום 2020 ומטרות לשנת 2021
2. קורס חדש! עיצוב לוחות השראה
3. ליין מדבקות חדש שיתווספו ליומן הטיול לילדים – בקרוב
4. יומן לטיולים בחו"ל עם הילדים
5. יומן לטיולים בארץ עם הילדים
6. המלצה על הערוץ של נאור נרקיס, התוכניסט
7. אזור פרינטבלס חדש בבלוג
8. פרק פודקאסט מומלץ על למה המטרות לשנה החדשה לא צריכות להתמקד במספרים